אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    

מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

• עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
• כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

השבוע ייערך בישראל אחד מאירועי הצרכנות המקומיים הבולטים של השנה' שופינג IL של גוגל, שיתקיים ב-5 וב-6 בנובמבר. זו השנה ה-12 ברציפות, אך השנה האירוע מקבל משמעות שונה: מה שהחל כפרויקט לעידוד קניות מקוונות, הפך לכלי התאוששות כלכלית לאלפי עסקים קטנים שנאבקים להישרדות.

מאז השקתו ב-2014, שופינג IL נועד לא רק לקדם מסחר אלקטרוני, אלא גם לאפשר לעסקים קטנים להתחרות בענקיות בינלאומיות כמו אמזון ואלי אקספרס. בשנים הראשונות, ב-2014 ו-2015, השתתפו כמה מאות עסקים בלבד, כאשר רוב הציבור עדיין העדיף קניות פיזיות. עד 2019, מספר המשתתפים זינק ל-1,500.

בתקופת משבר הקורונה ב-2020, האירוע הפך למציל כלכלי כאשר קניות פיזיות הוגבלו, מה שהוביל לעלייה של 50% במכירות לעסקים קטנים. בשנים 2023-2024, על רקע המלחמה, האירוע התמקד בתמיכה בעסקי מילואימניקים ובפריפריה, עם כ-2,800 משתתפים ב-2023 וכ-3,000 ב-2024.

אלפי עסקים משתתפים, מאות מהם בקצה

כ-3,000 עסקים ישראליים ישתתפו השנה ביוזמה, כ-300 מהם מהצפון והדרום,  כולל כ-100 מיישובי קו העימות. עוד כ-100 עסקים מצהירים על סכנת סגירה מיידית בשל ירידה בפדיון. כ-10% מהעסקים שייכים למילואימניקים, ויותר מ-100 עברו לפעול באונליין בלבד בעקבות המשבר. מדובר במכשיר מכירתי חזק, מדובר גם בפרסומת לגוגל שעוזרת לבעלי העסקים המקומיים. 

ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל, מתאר את שופינג IL כלא רק חגיגת קניות, אלא כלי מהותי לשיקום הכלכלה המקומית. לדבריו בתקשורת, מדובר ביוזמה ישראלית ייחודית שנועדה להשאיר את הכסף במדינה ולחזק את העסקים הקטנים, בשונה מאירועי קניות גלובליים שמזרימים את כספי הצרכנים החוצה. רגב מציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה של 30% בחיפושים אחרי אתרי מסחר ישראליים בנובמבר, ובשנה שעברה אף נרשם גידול של 42% בהוצאות האשראי בשבוע האירוע – נתון שמצביע לדבריו על אימפקט כלכלי משמעותי.

• למה שילמתי 400 שקל בחודש להוט ומה קרה אחרי כשעזבתי?
• רוצים לקנות בחגי הקניות הקרובים? הנה מדריך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד הוא מדגיש כי הרקע לאירוע השנה אינו שגרתי: אחרי שנתיים קשות לעסקים, חלקם על סף סגירה, מדובר מבחינתו ב"צו השעה". לדבריו, קהילת שופינג IL כוללת גם מאות עסקים בבעלות מילואימניקים ויזמים מהצפון והעוטף, שחווים אתגרים אמיתיים לצד גילויי חוסן ויזמות.