ירידות שערים במדדי וול סטריט: מגל מטפסת 8%
המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים בשעה זו בירידות שערים. ברקע למגמה השלילית נמצאים היום מחירי הנפט, אשר מטפסים מעלה לרמה של 62.5 דולר לחבית. עוד במרכז העניינים, עליה מעבר לצפוי במספר התביעות החדשות לאבטלה בארה"ב. מחירי הזהב מוסיפים היום 0.2% לרמה של 566.8 דולר לאונקיה.
מדד הנאסד"ק פתח את יום המסחר בירידה של 0.3% לרמה של 2,307 נקודות, מדד הדאו ג'ונס משיל בפתיחה 0.32% לרמה של 11,018 נקודות.
בזירת הנפט, החוזים העתידיים בבורסות הסחורות של ניו יורק על מחירה של חבית נפט למסירה באפריל מטפסים בשעה זו ב-0.85% למחיר של 62.6 דולר. ברקע לעליה, קבוצות מיליטנטיות בניגריה מאיימות במתקפות כדי לעצור את הפקת הנפט. כמו כן, על צפון-מזרח ארה"ב מאיימת בשעות אלו סופה טרופית.
נתוני מאקרו
נתון מאקרו שבועי אשר פורסם היום הינו הג'ובלס קליימס, מספר תביעות האבטלה החדשות לשבוע החולף. הצפי בשווקים היה לעליה של 7 אלף מ-278 אלף תביעות בשבוע קודם ל-285 אלף תביעות חדשות בשבוע החולף, אך בפועל נרשמה עליה חזקה יותר של 15 אלף תביעות ל-294 אלף.
מניות במרכז
מניות מנוע החיפוש הגדול Google (שסימולה: GOOG) נסחרות בירידה של 0.55% לרמה של 362.8 דולר וצפויות להמשיך ולרכז עניין רב גם היום. נזכיר, כי לפני יומיים מסר סמנכ"ל הכספים, כי הצמיחה של החברה החלה להאט. הבכיר פנה לאנליסטים ב-Merril Lynch ומסר, כי החברה תצטרך למצוא דרכים חדשות להגדיל את ההכנסות. מגוגל נמסר, כי היום תתקיים פגישה עם אנליסטים שונים על הערותיו של סמנכ"ל הכספים שגררו את מניות החברה לירידות חדות ופגעו בשווקים.
אברקרומבי & פיטש (ANF) בולטת היום בצניחה של 10.4% לרמה של 60.25. ברקע לירידה, מפעילת רשת חנויות הבגדים הידועה דיווחה כי המכירות בחנויות הרשת הפתוחות למעלה משנה רשמו עליה של 5% בלבד, זאת לעומת צפי האנליסטים לגידול של 13.6%.
ישראליות במרכז
מניות קמטק (CAMT) נסחרות בירידה של 3% לרמה של 5.15 דולר, החברה דיווחה על גידול של 10% בשורת ההכנסות ל-19.4 מיליון דולר. בנוסף העלתה החברה את תחזיותיה לשנת 2006, כשכעת צופה החברה הכנסות בטווח של 90-100 מיליון דולר, זאת לעומת התחזית הקודמת להכנסות של 85-95 מיליון דולר.
חברת הביופארמה, קיריקס (שסימולה: KERX) הודיעה אמש כי חתמה את הרבעון הרביעי של 2005 בהפסד הנקי של 9.16 מיליון דולר בהשוואה להפסד נקי של 4.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מניות החברה נסחרות בירידה של 1.8% לרמה של 17.27 דולר.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
