וול סטריט: החשש מהעלאות ריבית נוספות מעכיר האוירה
החוזים העתידיים על בורסות וול סטריט מצביעים בשעה זו על ירידות שערים בפתיחת יום המסחר הראשון על רקע נאומו של יו"ר הפדרל ריזרב החדש, בן ברננקי, בפני וועדת הבנקאות של הסנאט ביום ד' הקרוב.
ברננקי צפוי לרמוז להמשך העלאת הריבית. היומן הכלכלי של ארה"ב ריק היום מנתונים. סופות השלג באזור ניו יורק עלולות להגביל את המסחר בוול סטריט בשל היעדרם של רבים ממקומות העבודה. מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,261 נקודות, מדד הדאו ג'ונס שעלה קלות יחל להיסחר ברמה של 10,919 נקודות.
בזירת הנפט, החוזים העתידיים בבורסות הסחורות של ניו- יורק על מחירה של חבית נפט למסירה במרץ נסחרים בשעה זו בעליה של 0.06% לרמה של 61.88 דולר לחבית.
במרכז
עיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" מדווח כי מריל לינץ' נמצאת במגעים לרכישת נתח גדול בחברת בלאקרוק, מנהלת השקעות האג"ח מספר 3 בארה"ב, בהיקף של 8 מיליארד דולר. PNC מחזיקה ב-62% מהחברה.
בישראליות
מספר חברות ישראליות מובילות מדווחות היום על התוצאות וההערכות העסקיות שלהן להמשך: אלביט מערכות דיווחה היום כי היא מעריכה שתוצאותיה הצפויות לרבעון הרביעי של 2005 יכללו הוצאות המוערכות ב-20 עד 25 מליון דולר. ההוצאות נובעות מרכישת 70% ממניותיה של חברת אלישרא, רכישה של כ-13% נוספים ממניות תדיראן קשר, השפעת כמה התפתחויות שחלו בתדיראן קשר ברבעון הרביעי של 2005 והפחתת ערך הקשורה לחברות מוחזקות בהן אלביט מערכות מחזיקה בזכויות מיעוט.
אורבוטק דיווחה היום על תוצאותיה לרבעוןם הרביעי ולשנת 2005. החברה דיווחה על גידול של 9.7% בהכנסות ברבעון הרביעי ל-96.4 מיליון דולר בהשוואה ל-87.8 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. רווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-12 מיליון דולר לעומת 6.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי בשנה שעברה.
חברת מוצרי הקוסמטיקה בטכנולוגיית לייזר - סינרון, מדווחת היום על רווח נקי של 12 מיליון דולר בתום הרבעון הרביעי של 2005. מדובר בזינוק של 46% ביחס לרבעון המקביל. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2005 מהווה 51% מסך ההכנסות. הרווח הנקי למניה מדוללת עמד ברבעון על 43 סנט, עליה של 43% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
סך ההכנסות של סינרון גדל ב-36% והסתכם בתום הרבעון ב-23.7 מיליון דולר. ההכנסות בכל שנת 2005 עלו ב-51% לסך של 87.4 מיליון דולר, ביחס לשנת 2004. הרווח הנקי השנתי הסתכם ב-41.1 מיליון דולר.
חברת התוכנה ג'קדה דיווחה על תוצאותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2005. הכנסות החברה הסתכמו בשנת 2005 בכ-19.9 מיליון דולר, בדומה להכנסות השנה המקבילה אשתקד. ההכנסות ברעון הרביעי הסתכמו בכ-4.9 מיליון דולר.
בשורה התחתונה הסתכם ההפסד הנקי השנתי של החברה בכ-4.95 מיליון דולר, ירידה של 11.7% בהשוואה להפסדי השנה המקבילה אשתקד, בה הסתכם ההפסד בכ-5.61 מיליון דולר. ההפסד הרבעוני ירד לרמה של 406 אלף דולר, בהשוואה להפסד של 1.14 מיליון דולר ברבעון המקביל.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
