בנק דיסקונט רוכש 20% ממניות חברת GMN

רכש את המניות במטרה להתתמודד במכרז על פרויקט "הרשומה הרפואית הלאומית", להקמת בנק מידע רפואי ראשון בישראל, אשר צפוי להתפרסם בקרוב ע"י ממשלת ישראל
ענת שגב |

בנק דיסקונט הודיע היום כי רכש 20% ממניות חברת GMN (Global Medical Networks Israel) במטרה להתמודד במכרז של של ממשלת ישראל להקמת בנק למידע רפואי.

דיסקונט מציינים כי שיתוף פעולה בין בנק קמעונאי לבנק רפואי שכיח ברחבי העולם. הצורך באינטגרטיביות בשירותים הפיננסים גובר. הפעלת הבנק למידע רפואי בארץ, אשר בתחילה יהווה בעיקר חשבונות של רשתות רפואיות- אך יתפתח למרכז השירותים הפיננסו-רפואיים-פנסיוניים.

לינדה בן שושן, סמנכ"ל ראש החטיבה לנכסי לקוחות בבנק דיסקונט אמרה כי בחירה להשתלב במיזם הינה מתוך ראיה לטווח הארוך ששוק זה יתפתח בעתיד כחלק מתפיסה חדשנית לפיה ימוסדו השירותים הפיננסו-רפואיים ביטוחיים.

חברת GMN פיתחה מערכת ייחודית וחדשנית LifeOnKey וכך סללה את הדרך ליצירת בסיס נתונים מרכזי (patent pending), שמטרתו לאסוף את כל רשומות המידע הרפואי, ולהפוך אותו זמין לחולה דרך רשת מאובטחת. המערכת מעבירה את השליטה במידע הרפואי לידיו של החולה, במספר דרכים: כרטיס חכם,זיכרון נייד,(דיסק-און-קי), טלפון נייד, מכשיר פאלם, מינוי באתר הבית של LifeOnKey ועוד.

הטכנולוגיה מאפשרת הקמת רשתות ברמה לאומית וברמת מוסדות רפואיים. החברה ( יחד עם חב' האם GMN International) נמצאת בעיצומה של הטמעת הטכנולוגיה בישראל, אירופה, ארה"ב והמזרח הרחוק ובביצוע פרויקטים עבור מוסדות רפואיים וארגוני בריאות שונים. בישראל תתמודד החברה במכרז של פרויקט "הרשומה הרפואית הלאומית" אשר צפוי להתפרסם בקרוב ע"י ממשלת ישראל. עם ההכנות להקמת המיזם המשותף רכש בנק דיסקונט 20% ממניות חברת GMN.

ד"ר לינדה הר נבו , מייסדת ומנכ"ל חב' GMN אמרה כי המיזם מבוסס על החקיקה הרווחת היום בעולם, שהמידע הרפואי של הפרט שייך לו באופן מוחלט ורק הוא יכול להחליט את מה הוא מרשה להראות ולמי. שיתוף הפעולה עם דיסקונט מאפשר לGMN- להרחיב את פעילותה לשירותים פיננסו-רפואיים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.53%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".