2005: הטובה בעשור לענף הפרמצבטיקה הישראלי

יו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, יוסף ברנע ציין כי בשנה שחלפה גדל יצוא תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה ב-18% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-7.6 מיליארד דולר
חזי שטרנליכט |

שנת 2005 היתה השנה הטובה ביותר בעשור האחרון לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה, שהגיעה אף למקום הראשון בצמיחת התעשייה. שנת 2006 יכולה להיות טובה יותר. כך אומר יוסף ברנע, יו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות הכימיה.

ברנע ציין, כי בשנת 2005 גדל יצוא תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה ב-18% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-7.6 מיליארד דולר; מכירות הענף לשוק המקומי גדלו אשתקד בכ-2% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו ב-6.6 מיליארד דולר. סה"כ מכירות ענף הכימיה והפרמצבטיקה בישראל גדלו בשנת 2005 בכ-10% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו בכ-14.2 מיליארד דולרים.

ברנע ציין, כי גם במצבת כח האדם של הענף חל גידול. תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה קלטה אשתקד 800 עובדים, (מהווה גידול של 3%). כיום מועסקים בענף 27,700 עובדים. עוד אמר, כי בשנת 2005 השקיעה התעשייה הכימית והפרמצבטית בארץ בציוד ומכונות, 420 מיליון דולר - גידול של 3% לעומת השנה שקדמה לה.

הוא ציין, כי הגידול ביצוא הענף נובע בעיקר מהבשלת השקעות שנעשו בתעשייה הכימית והפרמצבטית הגנרית בישראל וכן בשל מאמצי שיווק וחיפוש לקוחות חדשים בחו"ל. גם צמיחת התעשייה הכימית והפרמצבטית בעיקר בתחום הדשנים, תרמה אף היא לגידול ביצוא הענף, אמר ברנע.

ברנע גילה, כי נמשכת התופעה של מעבר חברות כימיה ותרופות לחו"ל, וכי כיום פועלות שם יותר מ-25 חברות הנמצאות בבעלות ישראלית, בעיקר בסין, ברזיל, הולנד, אנגליה, ארה"ב ועוד. המעבר לחו"ל הוא בעיקר בשל העדר השקעות בתשתיות בתעשייה הכבדה בארץ, שיבושים במשק וקיומה של סביבה עסקית אוהדת יותר בחו"ל.

ברנע מסר, כי בשנת 2005 נקנו עוד 5 חברות כימיה ופרמצבטיקה בחו"ל בהיקף כספי של כ-7.7 מיליארד דולר. הוא ציין, כי ב-11 השנים האחרונות השקיעה התעשייה הכימית כ-11 מיליארד דולר ברכישת חברות ומפעלים במדינות שונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות

חקירת מס הכנסה מצאה חשדות לעבירות מס קשות של אורי ליכטר, מנכ"ל חברת הייטק, מוטי לסטיגזון, סמנכ"ל הכספים ואלי פלח יועץ המס

עמית בר |

רשות המסים פתחה בחקירה כנגד שלושה חשודים תושבי המרכז, בחשד לעבירות לפי פקודת מס הכנסה, בהן אי דיווח על הכנסות, שימוש בחברות ארנק, פיצול הכנסות וניפוח הוצאות שכר. מדובר באורי ליכטר, מנכ"ל חברת הייטק, מוטי לסטיגזון, סמנכ"ל הכספים של אותה חברה, ואלי פלח, יועץ המס של השניים.

לפי החשד, ליכטר ולסטיגזון לא דיווחו על הכנסות שהועברו אליהם דרך חברות בשליטתם, באופן שמאפשר תשלום מס חברות בלבד במקום מס אישי מלא. בנוסף נטען כי השניים קיזזו משכורות לקרובי משפחה בכדי להפחית את חבות המס האישית שלהם.

מרשות המסים נמסר כי "השניים קיבלו את שכרם בשלושה רכיבים: משכורת, תשלום כנגד חשבוניות שהונפקו מחברות בבעלותם, ותגמולי אופציות למניות". לפי פקודת מס הכנסה, במקרים כאלה יש לראות את ההכנסה המתקבלת דרך חברה כחלק בלתי נפרד מהכנסתו של בעל המניות – כלומר החברה נחשבת "שקופה" לצורך מס, וההכנסה מדווחת כאילו התקבלה בידי הפרט.

לצד זאת, נטען כי לא ניתן כל ביאור בדוחות הכספיים לעסקאות שבוצעו בין חברות שבבעלות ליכטר ולסטיגזון לבין החברה שבה הם מועסקים, מה שלכאורה מחזק את הטענה שמדובר בהסתרת קשרים עסקיים המצביעים על קיומן של חברות ארנק.

בחקירה גם עלה כי תלושי שכר הונפקו לבני משפחה של השניים, בין היתר נרשם כי "יועץ המס אלי פלח קיבל בחברה שבבעלותו כספים בגין שכר עבודתו של מוטי לסטיגזון, והוציא בגינם תלושי שכר על שם אשתו של מוטי".

עוד נטען כי בוצע שימוש בחברה הרשומה על שם בן משפחה נוסף, לצורך קבלת תשלומים מחברת ההייטק, זאת כדי להסוות את ייעודם הסופי של הכספים.