הדולר פותח בעליה של 0.19% - נסחר סביב 4.641 שקל
הדולר ממשיך את מגמתו מיום המסחר הקודם ומתחזק גם הבוקר לעומת השקל. בפתיחת המסחר נסחר הדולר סביב רמה של 4.641 שקל, עליה של 0.19%. האירו מתרומם ב-0.08% לרמת 5.593 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי במהלך הלילה נסחר הדולר בטווח כנגד העיקריים וכעת נסחר הדולר סביב רמת 1.2060 כנגד האירו, סביב רמת 1.7610 כנגד הסטרלינג וסביב רמת 114.85 כנגד היין.
אנליסטים טוענים כי התרחבות פערי הריביות ב-2005 נתנה תמיכה משמעותית למטבע הירוק, אך השנה סנטימנט המשקיעים כלפי הדולר ירד כאשר הם עוקבים בדריכות אחר נתונים כלכליים חדשים חשובים שעשויים להצביע על כיוונו של הדולר.
"התרחבות הגרעון המסחרי עשויה לפגוע במטבע האמריקאי בטווח הקצר ולהביא משקיעים רבים למכור דולרים", מוסר ג'ון מקארתי, אסטרג מטבעות בכיר.
"אם אמריקה תמשיך לקנות סחורות מחו"ל בקצב מהיר יותר, זרימת ההון החוצה תגדל, מה שיגביר את הלחץ על המטבע האמריקאי", מוסיף הבכיר.
היומן הכלכלי בארה"ב ריק היום מנתונים בעלי חשיבות וניכרת ציפיה של שחקני השוק לפרסום נתוני הגרעון המסחרי בארה"ב שיפורסם מחר אשר צפוי לרדת לרמה של 66.25 מיליארד דולר בעוד שבחודש נובמבר עמד על 68.89 מיליארד דולר.
במהלך הלילה נסחר האירו בטווח אל מול העיקריים זאת למרות נתונים חיובים של סקר ה-ZEW בגרמניה. כעת נסחר האירו סביב הרמות של 138.50 כנגד היין וסביב הרמות של 0.6840 כנגד הסטרלינג.
אתמול פורסם בגרמניה סקר ה-ZEW (סנטימנט הכלכלה) שעלה לרמת שיא של השנתיים האחרונות ועמד על 71 נקודות בעוד שציפיות השוק היו 65 נקודות בלבד. הנתון החיובי הביא לעלייה של האירו שנבלמה לאחר זמן קצר.
אנליסטים מוסרים כי הנתונים החיובים מגרמניה הגבירו את ציפיות המשקיעים כי הבנק המרכזי האירופאי (ECB) יבצע העלאות ריבית נוספות בעתיד.
"למרות שבפגישת ה-ECB מחר שיעור הריבית צפוי להיוותר ברמה של 2.25%, בכירי הבנק האירופאי עשויים לתת רמזים לגבי תזמון העלייה הבאה, מה שעשוי לתמוך במטבע האירופאי", מוסר אנליסט בכיר.
הבוקר נחלש היין כנגד עיקריים על רקע נתוני אינדיקטורים מקרו כלכליים נמוכים וכעת נסחר סביב רמות של 114.85 כנגד הדולר וסביב רמות של 138.50 כנגד היורו.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
