הפוגה של יום הספיקה לוול סטריט? המדדים פתחו בירוק
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר השני בשבוע בעליות שערים. ברקע למסחר, מדד הפיריון אשר פורסם טרם פתיחת המסחר רשם את העליה החדה ביותר מזה כשנתיים ועשוי להפחית משמעותית את החששות הכבדים בתקופה האחרונה מהתפתחותה של אינפלציה. עוד נתון חיובי בא מזירת הנפט, החוזים על מחירה של חבית נפט למסירה בינואר יורדים בעת פתיחת המסחר ב-0.3% ל-59.73 דולר לחבית, זאת לאחר שאמש זינקו אל מעבר לרמת 60 הדולר לחבית.
מדד הנאסד"ק פתח בעליה של 0.5% לרמה של 2,269 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.31% לרמה של 10,868 נקודות.
נתוני מאקרו
היום פורסם מדד פיריון העבודה ברבעון השלישי של הסקטור הלא חקלאי בארה"ב. המדד עודכן מקצב שנתי של 4.1% לקצב שנתי של 4.7% ובכך עקף את ממוצע תחזיות האנליסטים לעליה של 4.6%. עלות פועל, אשר ידועה כאינדיקציה טובה יחסית ללחץ מחירים, ירדה ב-1% זאת לעומת הצפי לירידה של 0.8% בלבד ואף למרות עליה ניכרת של 3.7% בשכר השעתי. מדובר בנתונים חיוביים במיוחד לאור החששות הכבדים מהתפתחותה של אינפלציה במעצמה הגדולה בעולם.
נתון מאקרו נוסף, הזמנות תעשייתיות בחודש אוקטובר, צפוי להתפרסם כמחצית השעה לאחר פתיחת המסחר. הציפיות בשווקים הינם לצמיחה של 2.2%, לעומת ירידה של 1.7% בספטמבר, אשר נבעה מהנזק שגרמו סופות ההוריקן.
מניות במרכז
מניות ספקית ציוד הטלקום הגדולה Verizon, (שסימולה: VZ) פתחו בעליה של 0.3% לרמה של 31.8 דולר. זאת לאחר שהחברה הודיעה אמש שבכוונתה להפחית את הוצאות הפרישה של 50 אלף מנהלים במטרה לחסוך כ-3 מיליארד דולר במהלך 10 השנים הבאות. מניות החברה חתמו אמש בירידה של 0.44% לשער של 31.73 דולר.
מניות טארגט (TGT), הרשת הקמעונאית השלישית בגודלה בארה"ב, פתחו בעליה של 1.8% לרמה של 53.57 דולר. ברקע, החברה אישרה היום את תחזיותיה לצמיחה של 4%-5% בחנויות הפתוחות לפחות שנה בעונת החגים הנוכחית.
ישראליות בוול סטריט
מניות ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע (TEVA), פתחו בעליה של 1.1% לרמה של 42.35 דולר. החברה הודיעה הבוקר על קבלת אישור FDA לייצור ושיווק של תרופת הריבאווירין בטבליות של 200 מ"ג. החברה מסרה כי היא תשיק את המוצר באופן מיידי. התרופה מגלגלת מדי שנה סך של 203 מיליון דולר. אמש חתמו מניות החברה בירידה של 0.48% לשער של 41.89 דולר.
מניות אורכית (שסימולה: ORCT), ממשיכות במומנטום החיובי ופתחו בעליה של 2.4% לרמה של 24.46 דולר. ביום חמישי האחרון הודיע בית ההשקעות הגדול Unterberg Towbin כי החל לסקר את החברה הישראלית. האנליסטים בבית ההשקעות מאמינים כי הצלחת החברה עם KDDI היפנית מגדילה את שקיפות רווחי החברה. בבית ההשקעות החלו את סקירתם בהמלצת "קנייה" והענקת מחיר יעד של 30 דולר למנייה.אמש פורסם כי בית ההשקועות RBC עדכן את המלצתו למנייה. מניות החברה עלו אמש ב-7.77% לשער של 23.87 דולר.
חברת בי.וי.אר מערכות (BVRSF) הודיעה היום על זכייה בחוזה לאספקת מערכת אימון וירטואלי מוטס - IFEWS לחיל האוויר הישראלי. החוזה כולל התקנת המערכת על מסוקי CH 53 יסעור ומטוסי C-130 קרנף.
מניות אי.סי.איי טלקום (ECIL) פתחה בירידה של 0.12% לרמה של 8.41 דולר, זאת למרות שדיווחה הבוקר, כי דורגה בדו"ח האחרון של קבוצת Dell'Oro במקום השני בעולם בכמות המשלוחים של מאגדי גישה בפס רחב מרובי שירותים ברבעון השלישי של 2005.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
