פישר: המשק צומח בקצב שנתי של 4.8% מאז 2003
"מהרבעון השלישי של שנת 2003 ועד הרביע השלישי של שנת 2005 צמח המשק בקצב שנתי של 4.8%", כך ציין היום פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל במסגרת נאום אשר נשא בועידת ישראל לעסקים של גלובס, אשר במסגרתו סקר את מצב המשק בשנים האחרונות. פישר הדגיש בנאומו כי חשוב להמשיך באסטרטגיה המקרו כלכלית הפועלת להשגת הצמיחה המתמשכת במקביל לטיפול בבעיית העוני.
בנאומו סקר הנגיד את נושא העוני על היבטיו השונים, תוך שהוא שם דגש על המדיניות הנכונה לטיפול בו - לטווח הארוך ולטווח הקצר. במסגרת הצעדים הנדרשים לדעתו בטווח הארוך, מנה הנגיד את הבאים: המשך האסטרטגיה המקרו כלכלית הפועלת להשגת הצמיחה המתמשכת, הגדלת משאבי תקציב החינוך המופנים לריכוזי האוכלוסייה החלשה, על מנת לשפר את יכולתו של דור העתיד לקבל הזדמנות שווה; שיפור מערך ההכשרה המקצועית מצד הממשלה תוך שימת דגש על כישורים חיוניים; עידוד ההכשרה המקצועית ע"י הסקטור המעסיק, הרחבת התוכניות להשכלה בסיסית של מבוגרים.
במקביל, הדגיש הנגיד כי חשוב לקדם צעדי מדיניות המטפלים בבעיית העוני בטווח הקצר. מדיניות כזו צריכה להיות מבוססת לדעתו על העקרונות של מתן תמריצים לאלה שמסוגלים לצאת לעבודה, מתן תמיכה לעובדים העניים ומתן תמיכה לאלה שאינם מסוגלים לעבוד – למשל, נכים וקשישים.
הנגיד מנה מספר דוגמאות לצעדי מדיניות על-פי עקרונות אלה וביניהם: הנהגת מס הכנסה שלילי, השתתפות הממשלה בעלויות הקשורות ליציאה לעבודה עבור האוכלוסיות החלשות, למשל מעונות לילדים, הסעות וכד', וכן בניית תשתית חוקית ופיקוחית שתעודד הסדרים של "משכנתא הפוכה", אשר תאפשר לקשישים להפיק מהדירות שבבעלותם תזרים מזומנים חודשי.
לדעת פישר לצורך גיבוש מדיניות חברתית נכונה יש לבחון את בעיית העוני ממספר היבטים ולא להתבסס על היבט אחד בלבד. "למשל, אפשר לבחון את העוני גם במונחים אבסולוטיים, כלומר באופן שקובע את קו עוני במונחים של רמת הכנסה ריאלית שנחשבת כמינימום הנדרש כדי לקנות סל מוצרים מסוים : מזון, ביגוד, דיור וכדומה.
לדוגמא, אם נגדיר את קו העוני של 1997 כרמת ההכנסה שקובעת את קו העוני האבסולוטי, היינו מקבלים ששיעור העוני – לפי הגדרה זו – כמעט ולא השתנה בין השנים 1997 - 2004 ואף ירד מעט. זאת לאחר שנרשמה בו ירידה עד 2001 ועלייה מסוימת לאחר מכן", הוסיף פישר.
