הדולר נחלש בפתיחה; נסחר סביב 4.656 שקל

ירידה קלה של 0.14%. האירו משיל כ-0.05% ונסחר סביב 5.486 שקל. בעולם: הדולר נסחר בטווח צר כנגד העיקריים. הנתונים הכלכליים הטובים מהצפוי אתמול לא הגבירו את הביקושים למטבע
דרור איטח |

לאחר שאתמול תיקן מעט, נסחר הבוקר המטבע האמריקני בהיחלשות קלה למול השקל. בשעה זו יורד הדולר ב-0.14% ונסחר סביב רמת 4.656 שקל. אל הדולר מצטרף האירו שמשיל כ-0.05% ונסחר סביב 5.486 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי הדולר נסחר בטווח צר כנגד העיקריים, לאחר שהנתונים הכלכליים הטובים מהצפוי אתמול לא הגבירו את הביקושים למטבע האמריקאי. כעת נסחר האמריקאי סביב הרמה של 1.1780 כנגד האירו, סביב הרמה של 119.80 כנגד היין וסביב הרמה של 1.7290 כנגד הסטרלינג.

למרות עלייה בשיעור הצמיחה הכלכלית לרבעון השלישי בארה"ב מ-3.8% ל-4.3% ומעל לציפיות השוק, נראה שהדולר מסרב להתאושש מנתוני הבנייה המאכזבים מיום שני וממשיך להיסחר בחולשה כנגד שאר המטבעות עקב חשש מהתפוצצות בועת הנדל"ן.

"נתונים טובים אתמול ושלשום בארה"ב אשר לא מחזקים את הדולר מדליקים נורה אדומה מהבהבת", כך טען אתמול בכיר ב-J.P Morgan .

יחד עם זאת, אסטרטג בכיר בבנק יפני מסר "לאחר שלוש שנים של מגמת עלייה בעקבות הפרשי ריביות הולכים וגדלים, המגמה עדיין בעיצומה ובקרוב נראה את היורו-דולר ברמות של 1.14-1.15 ".

בשעות הערב התפרסם סקר ספר הבז' של ה-FED שהצביע על המשך התרחבותה המהירה של הכלכלה האמריקאית, אולם לא באופן שווה בין כל מדינות ארה"ב. כמו כן, בכירי ה-FOMC טענו כי ישנם לחצים אינפלציוניים בחלק מהמדינות בעיקר בשל עליית מחירי הנפט. עוד פורסם כי סקטור הנדל"ן מתחיל להראות סימני דהיכה, כאשר מנגד סקטור העבודה מצביע על עלייה הגדולה ביותר מכל הסקטורים הנמדדים.

היום בשעה 15:30 (שעון ישראל) יפורסמו בארה"ב תביעות מחוסרי עבודה השבועיים, כאשר בעיקר תשומת לב המשקיעים יעסיק סקר ה-ISM של האגודה הלאומית של הקניינים מסקטור הייצור.

הבוקר מדשדש האירו, בעוד שהשוק ממתין להודעת הריבית. היום מצפים באירופה להעלאת הריבית של 0.25% לרמה של 2.25%, לאחר שבמהלך 32 חודשים אחרונים נותרה הריבית האירופאית ברמה סטטית של 2.0% בלבד. לאחר מכן ימתינו המשקיעים לנאומו של נגיד הבנק המרכזי האירופאי (ECB) ז'אן קלוד טרישה. בנאומו צפוי להצביע טרישה על לחצים אינפלציוניים. אמירה זו עשויה לרמוז על המשך העלאות הריבית והאירו עשוי להיתחזק.

"הבנק המרכזי האירופאי יהיה חייב להסביר את העלאת הריבית כמהלך להקטנת הלחצים האינפלציוניים של החודש האחרון במעשים בפועל ולא בדיבורים בלבד", מוסר פיליפ רוסו, אסטרטג מטבעות בכיר בבנק יפני. "לא נראה שלאחר תקופה ארוכה ללא שינוי ברמת הריבית בגוש, תהיה העלאת ריבית של יותר מ-0.25%", מוסיף רוסו. כמו כן, באירופה היום שיעור האבטלה בגוש האירופי שצפוי להישאר ללא שינוי ברמה של 8.4% .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.