אירופה סגרת במגמה מעורבת: וודאפון צנחה ב-11%
המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר השני בשבוע במגמה מעורבת ובנטייה לירידות שערים. ברקע למסחר, מגמה שלילית במניות הטלקום לאחר הנמכת תחזיות מהענקית וודאפון. עוד במרכז העניינים היה דו"ח של האיחוד האירופי אשר הצביע על גידול בצמיחה הכלכלית במניות האיחוד, נתון חיובי לכלכלת המדינות, אך עם זאת העלה חששות בשווקים שמה קצב העלאת הריבית יוגבר. כ-12 מתוך 18 השווקים המערביים באירופה סיימו את יום המסחר בירידות שערים.
בפרנקפורט עלה היום מדד הדאקס בשיעור של 0.36% לשער של 5,110 נקודות, בלונדון איבד הפוטסי 0.56% לשער של 5,439 נקודות, מדד פריס ירד קלות 0.12% ל-4,543 נקודות.
מניות במרכז
כאמור, במרכז העניינים באירופה היתה היום חברת הטלפונים הסלולריים הגדולה בעולם וודאפון. מניות החברה צנחו היום בשיעור של 11%, זאת לאחר שדיווחה על תוצאותיה בחציון הראשון של 2005. בשורת ההכנסות נרשמה ירידה של 23% לרמה של 4.82 מיליארד דולר, זאת לאחר החלשות במכירות בחציון זה. הטריגר השלילי העיקרי בה מתחזיותיה העתידיות של וודאפון, אשר צופה המשך ירידה ברווחיות והחלשות במכירות.
דיאג'יו, יצרנית המשקאות החריפים הגדולה בעולם, ירדה היום בשיעור של 3.2%, זאת לאחר שהאשימה בירידה בשורת המכירות את סופות ההוריקן אשר התחוללו בארה"ב בחודש סבפטמבר. בנוסף עלויות התפעול, לטענת החברה, עלו לאור מחירי הנפט הגבוהים.
ישראליות
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
