הפוגה במדדי וול סטריט: יום שלישי רצוף של מסחר צידי

המדדים ממשיכים לפי שעה במסחר חסר הכיוון של הימים האחרונים, זאת לאחר מסע עליות מרשים בחודש האחרון, מדד המחירים ליצרן הפתיע לטובה, מחירי הנפט מוסיפים 0.7%, ארוטק צונחת 28%, סייפן עולה 2.7%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים בשעה זו במגמה מעורבת וללא שינוי משמעותי, זאת כשלאחר מסע עליות מרשים בשבועות האחרונים, המדדים מתקשים להמשיך במסעם מעלה למרות שורה של נתוני מאקרו חיוביים. עוד במרכז העניינים, נאומו מהיום של המועמד ליו"ר הפד, בן ברננקי, אשר בו הצהיר כי הינו מתכוון להמשיך במאמצי הפד למנוע היווצרותה של אינפלציה במעצמה הגדולה בעולם. מחירי הנפט נסחרים בשעה זו בעליה של 0.7% סנט לרמה של 58.1 דולר.

מדד הנאסד"ק נסחר בירידות שערים של 0.13% לרמה של 2,198 נקודות, מדד הדאו ג'ונס עולה בשיעור של 0.18% לרמת 10,716 הנקודות.

מאקרו

היומן הכלכלי האמריקאי עמוס היום בנתונים כלכליים בעלי חשיבות. נראה שעיקר הנתונים שפורסמו - אופטימיים. הם מעידים על המשך הצמיחה של המשק האמריקני.

מדד המחירים ליצרן (ה-PPI) לחודש אוקטובר שצפוי היה לשמור על יציבות לאחר שרשם עליה של 1.9% בחודש החולף הפתיע. בעוד שהצפי היה לעליה של 0.1%, המדד זינק ב-0.7%. יחד עם זאת, הליבה בניכוי האנרגיה ירדה ב-0.3%-, נתון מעודד בהתחשב שהשווקים ציפו לתוספת של 0.3%.

בנוסף התפרסם מדד האמפייר סטייט של ניו יורק, הבוחן את הפעילות התעשייתית באיזור ניו יורק. המדד היה צפוי להסתכם בחודש נובמבר ברמה של 15.5 נקודות לאחר שרשם רמה של 12.1 נקודות בחודש אוקטובר, אך הוא זינק ל-22.8 נקודות.

והמדד האחרון שהתפרסם היום הוא היקפי המכירות הקמעונאיות לחודש אוקטובר. הוא צפוי היה לרשום ירידה של 0.7% בהשוואה לחודש ספטמבר בו נרשמה עליה של 0.2%. בפועל המדד ירד רק ב-0.1%. עוד נתון חיובי.

במרכז

חברת אמזון (AMZN) ענקית הקמעונאות באינטרנט, מרכזת את עניין המשקיעים לאחר שהודיעה כי היא נמצאת על סף כניסה למדד ה-S&P 500. מניות החברה עולות בשעה זו ב-5.6% לרמה של 44.9 דולר.

ענקית הקמעונאות האמריקנית, השלישית בגודלה בארצות הברית, רשת טרגט (TGT), הזהירה ביום שני שהמכירות שלה בחנויות החדשות (לא זהות) בנובמבר לא תעמודנה בצפי של האנליסטים. התחזית הנוכחית היא כי החנויות יכניסו עד 6% פחות מהצפי המקדמי. המניה נופלת 7.9% לרמה של 53.7 דולר.

ישראליות

מניות ארוטק צוללות ב-28.3% במחזור גדול. אין זה פלא, החברה דיווחה על קיטון בהכנסות לכדי 11.2 מיליון דולר ברבעון השלישי מול 16.3 מיליון דולר בעת המקבילה. ההפסד ברבעון עמד על 12.7, פי יותר מ-12 ביחס לעת המקבילה.

מניות אלביט מערכות (ESLT) נסחרות בירידה של 0.6% לרמה של 22.9 דולר. החברה פרסמה היום את התוצאות הכספיות שלה לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. ברבעון השלישי הציגה החברה שיפור בכל סעיפי הדו"ח. הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה הסתכמו בכ-273 מיליון דולר, עליה של 22% לעומת הרבעון המקביל, אשתקד. בשורה התחתונה הציגה החברה גידול של 9% ברווח הנקי הרבעוני. הרווח הנקי הסתכם בכ-14.5 מיליון דולר או 36 סנט למניה, לעומת 13.3 מיליון דולר או 33 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד.

מניית ענקית יצרניות התרופות הגנריות טבע (TEVA) משילות 0.7% לרמה של 40.13 דולר, בזאת מתקנת החברה את העליה מאמש, אשר באה לאחר שהודיעה כי קיבלה אישור סופי מרשויות ה-FDA לייצור ושיווק טבליות של תרופת ה-Azithromycin. האישור ניתן לטבליות של 250,500 ו-600 מיליגרם. לתרופת המקור מכירות בסדרי גודל של 1.6 מיליארד דולר בשנה.

מאינד (MNDO), המפתחת ומשווקת פיתרונות בתחום תקשורת טלפוניה ובילינג על האינטרנט, צפויה לדווח את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2005 לאחר סגירת המסחר, המניות מוסיפות בשעה זו 1% לרמה של 2.85 דולר.

חברת קומטאץ' (CTCH), שפיתחה טכנולוגיה ייחודית להגנה בזמן אמת מפני וירוסים ודואר זבל, הודיעה היום (ג') על תוצאות הרבעון השלישי של 2005. החברה הציגה הכנסות ברבעון זה שהיו למעלה מכפולות מאלה של הרבעון המקביל אשתקד, והן משקפות גידול של 19% יחסית לרבעון הקודם ? מ-880 אלף דולר ברבעון השני ל-1.048 מיליון דולר ברבעון החולף. ההפסד הנקי פחת גם ברבעון זה, והגיע ל-354 אלף דולר, לעומת 737 אלף דולר ברבעון הקודם ו-1.833 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. מניות החברה מגיבות בירידה של 3% לרמה של 58 סנט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.