אסיה האדימה על רקע חששות מגידול באינפלציה בארה"ב
הבורסות באסיה חתמו יום נוסף של ירידות שערים. מדד הניקיי היפני נפל בכ-1% לרמה של 13,227.74 נקודות זאת לאחר שאתמול איבד 2.4% מערכו. מדד הקוספי הקוריאני ירד ב-0.12% לרמה של 1,201.01 נקודות לאחר שאתמול השיל 2% מערכו. ומדד ההנג סנג של הונג קונג ירד קלות ב-0.09% לרמה של 14,826.25 נקודות לאחר שאתמול ירד בכ-2%.
את הירידות הובילו מניות היצוא האסיאתיות לאחר דברי בכירים בפד ביומיים האחרונים בנוגע לחששות מאינפלציה או יותר נכון מחששות מהעלאה חדה בריבית בכלכלה הגדולה בעולם, חששות אלו אם התגלו בסופו של דבר כנכונות ישפיעו על יפן בפרט ועל אסיה בכלל.
נזכיר שהרבעון החולף היה הרבעון הטוב ביותר עבור הניקיי - המדד המוביל ביפן - מזה 10 שנים (ספטמבר 1995). הניקיי זינק בתקופה זו ב-17%. העליות החדות נבעו בעיקר משני גורמים, הראשון, ההתאוששות בארה"ב והשני התקוות להעברת רפורמות ביפן עצמה. ניתן לראות שהירידות בניקיי הן תוצאה ישירה של החששות מאנפלציה בארה"ב.
מניות ניסן, יצרנית המכוניות השניה בגודלה ביפן, ירדו ב-1.9%. החברה מייצאת כשני שליש ממכירותיה. מניות מדיטאק, יצרנית הצ'יפים לנגני DVD הגדולה בעולם, ירדו ב-1.4%.
חברות הייצוא האסיאתיות מודעות לכך שהן יפגעו אם החששות מאינפלציה בארה"ב נכונות. אחרי הכל ארה"ב זה היעד המרכזי שלהן.
מניות יונדאי, יצרנית הרכב הגדולה בדרום קוריאה, ירדו ב-1.4% ובכך השלימו ירידה של 2.8% ביומיים. ברקע, המעצמה הגדולה בעולם, ארה"ב הינה השוק הגדול ביותר של יונדאי כ-39% מהמכירות בשנה שעברה.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
