אסיה האדימה על רקע חששות מגידול באינפלציה בארה"ב

מדד הניקיי היפני נפל בכ-1%. מדד הקוספי הקוריאני ירד ב-0.12%. המדדים הכבדים הגיבו בירידות לכל אורך זירות המסחר לאחר התבטאויות מצד בכירים בפדראל ריזרב
ליאור גוטליב |

הבורסות באסיה חתמו יום נוסף של ירידות שערים. מדד הניקיי היפני נפל בכ-1% לרמה של 13,227.74 נקודות זאת לאחר שאתמול איבד 2.4% מערכו. מדד הקוספי הקוריאני ירד ב-0.12% לרמה של 1,201.01 נקודות לאחר שאתמול השיל 2% מערכו. ומדד ההנג סנג של הונג קונג ירד קלות ב-0.09% לרמה של 14,826.25 נקודות לאחר שאתמול ירד בכ-2%.

את הירידות הובילו מניות היצוא האסיאתיות לאחר דברי בכירים בפד ביומיים האחרונים בנוגע לחששות מאינפלציה או יותר נכון מחששות מהעלאה חדה בריבית בכלכלה הגדולה בעולם, חששות אלו אם התגלו בסופו של דבר כנכונות ישפיעו על יפן בפרט ועל אסיה בכלל.

נזכיר שהרבעון החולף היה הרבעון הטוב ביותר עבור הניקיי - המדד המוביל ביפן - מזה 10 שנים (ספטמבר 1995). הניקיי זינק בתקופה זו ב-17%. העליות החדות נבעו בעיקר משני גורמים, הראשון, ההתאוששות בארה"ב והשני התקוות להעברת רפורמות ביפן עצמה. ניתן לראות שהירידות בניקיי הן תוצאה ישירה של החששות מאנפלציה בארה"ב.

מניות ניסן, יצרנית המכוניות השניה בגודלה ביפן, ירדו ב-1.9%. החברה מייצאת כשני שליש ממכירותיה. מניות מדיטאק, יצרנית הצ'יפים לנגני DVD הגדולה בעולם, ירדו ב-1.4%.

חברות הייצוא האסיאתיות מודעות לכך שהן יפגעו אם החששות מאינפלציה בארה"ב נכונות. אחרי הכל ארה"ב זה היעד המרכזי שלהן.

מניות יונדאי, יצרנית הרכב הגדולה בדרום קוריאה, ירדו ב-1.4% ובכך השלימו ירידה של 2.8% ביומיים. ברקע, המעצמה הגדולה בעולם, ארה"ב הינה השוק הגדול ביותר של יונדאי כ-39% מהמכירות בשנה שעברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.