החוזים העתידיים מצביעים על פתיחה שטוחה בוול סטריט

עם נטיה לעליה קלה. גורם נוסף שעשוי לתרום לאווירה החיובית הוא מחירי הנפט שממשיכים לסגת ונסחרים בשעה זו במחיר של 62.14 דולר לחבית. כשעה טרם פתיחת המסחר יפורסם מדד הג'ובלס קליימס שצפוי לרדת
ליאור גוטליב |

החוזים העתידיים על בורסות וול סטריט מצביעים בשעה זו על פתיחה שטוחה עם נטיה לעליה קלה. גורם נוסף שעשוי לתרום לאווירה החיובית בבבורסות התפוח הגדול יפורסם כשעה טרם פתיחת המסחר והינו הנתון השבועי של התביעות החדשות לדמי אבטלה, מה שקרוי בפי האמריקנים הג'ובלס קליימס. נשיא הפד בדאלס, ריצ'רד פישר, אמר אמש בקשר לאינפלציה כי "קצב האינפלציה מתקרב לקצהו העליון של גבול הסבלנות של הפד, והוא אינו מראה נכונות לשינוי מגמה". לאחר שעות המסחר הצטרף גם נשיא הפד של פילדלפיה וטען כי יש צורך להמשיך בעליות הריבית, לאור ההודעה מאמש של נשיא הפד בדאלס ובפילדלפיה עלו החששות שוב לכותרות. מדד הנאסד"ק יחל להיסחר בשער של 2,103 נקודות זאת לאחר שירד אמש ב-1.7%. מדד הדאו ג'ונס יפתח בשער של 10,317 נקודות לאחר שאיבד אמש 1.19%. הג'ובלס קליימס צפויות לרדת ל-350 אלף בשבוע שהסתיים ב-1 לאוקטובר מ-356 אלף בשבוע שקדם לו. הנתון יזכה למעקב צמוד שכן הוא מבטא את השלכות סופות ההוריקן האחרונות (קתרינה וריטה) על שוק העבודה. מספר התביעות ירד בשבוע הקודם ב-79 אלף לאחר שזינקו בשבועות האחרונים כתוצאה מכך שרבים איבדו את מקום עבודתם בעקבות קתרינה שפגעה אנושות בניו אורלינס. בארה"ב קיימים בחודשים האחרונים חששות אינפלציוניות משמעותיות. החשש כעת הוא שמחירי האנרגייה שזינקו בעקבות ההוריקן "קתרינה" יפעילו את לחציהם האינפלציונים. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר ב-0.5% אם כי לפי הדיווחים מחירי הליבה נותרו תחת שליטה. . בזירת הנפט, המחירים ממשיכים בנסיגה דרומה. אתמול נסחרו מחירי הנפט בירידות של עד 3%. הממשל האמריקני הודיע אתמול כי במקרה הצורך ימשיך לאפשר השימוש במאגרי החירום של ארה"ב. חבית נפט נסחרת בשעה זו במחיר של 62.14 דולר לחבית. ובישראליות מעבר לים, חברת הטלקום הפתח תקוואית, ECI (נסדא"ק: ECIL) צפויה לרכז עניין רב. החברה הודיעה היום(ה') על פרישתו של דורון ענבר מתפקידו כנשיא ומנכ"ל החברה בסוף 2005. מועצת המנהלים של החברה מינתה את רפי מאור, המכהן כיום כמנהל התפעולי הראשי (COO) של החברה, לתפקיד נשיא ומנכ"ל ECI החל מה-1 בינואר 2006. דורון ענבר צפוי להצטרף למועצת המנהלים ולעמוד בראש וועדת האסטרטגיה שלה. מרקורי הודיעה ביום ג'(השבוע) על הקטנת הצפי שלה לרבעון השלישי לטווח הכנסות שבין 198 ל-203 מיליון דולר. זאת מול צפי מקדמי להכנסות של 205 ל-215 מיליון דולר. היום (ה') הגיבו האנליסטים במריל לינץ' שצפו לחברה הכנסות בסך של 207 מיליון דולר, והקונצנזוס בשוק עמד על 211 מיליון דולר. כעת הם חוזים רווח של 31 סנט למניה, מול תחזית קודמת לרווח של 34 סנט למניה. אך יחד עם זאת ציינו במריל לינץ' כי הם מוצאים שמחיר המניה לא יקר. הוא מגלם מכפיל של 23.1 לפי ההערכות הנוכחיות לכל שנת 2006, מול העמיתים בקבוצה הנסחרים במכפיל של 32.4. מניות החברה צפויות להגיב. ונחתום בצ'ק פוינט (סימול: CHKP) שצפויה לרכז היום עניין רב. החברה דיווחה, כי חתמה על הסכם סופי לרכישת חברת סורספייר (Sourcefire) בתג מחיר של 225 מיליון דולר. העסקה כוללת תשלום במזומן וחילופי מניות. במקביל הודיעה החברה כי היא צופה שתצליח לעמוד בהערכות שלה לגבי הרבעון הנוכחי. צ'ק פוינט חוזה הכנסות בסך 140 ל-141.5 מיליון דולר. הרווח למניה צפוי לעמוד בין 31 ל-32 סנט. עם זאת, התוצאות מתקרבות לרף הנמוך שהעניקה החברה ב-19 ביולי ונע בין 140 ל-150 מיליון דולר בהכנסות. הצפי היה לרווח למניה שינוע בין 30 ל-33 סנט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.