ת"א מהוססת בפתיחה: טבע מאבדת 1.25%
על אף רוח גבית מכיוונה של וול סטריט וכש-5 מבין 6 הדואליות של המעו"ף פתחו בפערי ארביטראז' חיוביים, פתחה ת"א את שבוע המסחר החדש בעליות מזעריות בלבד - מדשדשת סביב רמות הפתיחה. במרכז המסחר היום - מניות ענף הביטוח, שנהנו בשבוע שעבר מאור הזרקורים והיום תרכזנה עניין על רקע פרסומים, לפיהם שלמה אליהו מנה"ל מו"מ למכירת חלקו בחברת הביטוח הפניקס ב-200 מיליון דולר.
מדד ת"א 25 פתח בעליה מזערית בת 0.045 לרמה של 738.13 נקודות. מדד ת"א 100 נותר כמעט ללא שינוי תוך עליה בת 0.01% לרמה של 744.71 נקודות. מדד התל טק 15, נמגד לשני אלו אף נסחר בירידה של כחצי אחוז לרמה של 403.92 נקודות.
כאמור, עתידה לרכז היום עניין באחד העם - חברת הביטוח הפניקס. שלמה אליהו מנהל מו"מ למכירת חלקו בחברה - 33% - ב-200 מיליון דולר. המכירה - על רקע כוונת אליהו לרכוש את בנק לאומי כך שגם ענף הבנקאות לא יסבול היום מחוסר תשומת לב.
הפניקס נסחרת בשלב טרום הפתיחה בקפיצה של 2.74% בשעה 10:30 תחל המניה להחסר האחד העם.
עוד בענף - אחרי שמכר בסוף השבוע את חברת קרנות הנאמנות לאומי פיא להראל השקעות, מנהל בנק לאומי מו"מ למכירת אחזקותיו בביטוח ישיר (18%) לקבוצת צור שמיר, שבשליטת משפחת שניידמן המחזיקה ב-48% מביטוח ישיר. מניות הראל השקעות מטפסות בשעה זו ב-2.9% במחזור של כ-800 אלף שקל, מניות הביטוח הישיר נהנות מתוספת של 1.6%.
ובבנקים - המגמה מעורבת הבוקר. פועלים נסחרת בעליה קלה בת 0.06% במחזור של 2 מיליון שקל, לאומי מוסיפה 0.63% במחזור של 2.5 מיליון שקל, דיסקונט ומזרחי נסחרות בירידות של 0.17% ו-0.34%, בהתאמה ואילו הבינ"ל עדיין רדומה הבוקר - נסחרת ללא כל שינוי.
ובמעבר חד לדואליות. ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, הודיעה בשבוע שעבר על שני אישורי DA חדשים. הראשון - לגרסה הגינרית לטיפול בדלקת פרקים, שמכירותיה האתיות מוערכות ב-228 מיליון דולר בשנה והשני - בסוף השבוע - אישור FDA מותנה לטבליות הריבוירין - הגרסה הגינרית לתרופה לחולי צהבת של חברת Roche. לתרופה הקיימת של Roche שוק מכירות מוערך של 206 מיליון דולר, טבע צפויה לקבל אישור סופי לתרופה עם פוג תופקה של הבלעדיות של Roche בדצמבר הקרוב.
מניות טבע מחליקות הבוקר ב-1.25%, במחזור של 4.5 מיליון שקל, לאחר שפתחו את המסחר בפער שלילי בן 1%.
טבע היתה למעשה היחידה הבוקר לפתוח בפער שלילי מקרב 6 הדואליות של המעו"ף, אך גם פריגו שפתחה בפער חיובי נסחרת בירידה ובשיעור של 0.8%. בצידו הירוק של המתרס ניצבות: כור ופרטנר עם עליה של כחצי אחוז כל אחת, ליפמן שקופצת ב-1.8%, לאחר שסבלה בשבועות האחרונים מסנטימנט שלילי במיוחד על רע ספקולציות, כי תפרסם אזהרת רווח גם לרבעון השלישי ואלביט מערכות שקופצת ב-1.1%.
עוד בדואליות. רדויז'ן קופצת ב-3.64% במחזור של כ-15 אלף שקל, לאח שפתחה בפער חיובי דומה. ביום חמישי - לאחר נעילת שערי המסחר בוול סטריט אישרה החברה כי זוהר זיספל, המנכ"ל, רכש חודש שעבר מניות בסכום של כ-3 מיליון דולר. המומנטום החיובי בחברה התחיל עוד בתחילת השבוע, כשזינקה בכ-13% לאחר שג'ים קרמר, בעל תוכנית הטלויזיה ברשת CNBC האמריקנית, המליץ לצופיו על מניות החברה.
ומילה על נוחי. ביום רביעי הקרוב עתידה להסתיים עסקת סלקום באמסטרדם. במסגרת העסקה, נזכיר, רכשה דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי 70% מחברת סלקום מידי משפחת ספרא וחברת בל סאות' בשני שלבים. בשוק מעריכים, כי עד ליום רביעי, יגיע דנקנר להסכמה עם קרן פרובידנס בנוגע לשותפות בסלקום. היקפה של העסקה כולה, נציין, מגיע ל-1.345 מיליארד דולר.
מניות אי.די.בי נסחרות הבוקר במגמה מעורבת. אחזקות משילה מעליה 0.85%, פיתוח יורדת ב-0.37% ודיסקונט השקעות נהנית מעליה קלה של 0.2%.
לקראת הנאסד"ק: ספליט של 3:1 באיתוראן. החל מיום ההקצאה - ה-22 בספטמבר יחזיק כל בעל מניות בחברה 3 מניות בנות שליש שקל ערך נקוב על כל מניה בת 1 שקל ערך נקוב שהיתה ברשותו נכון ל-21 בספטמבר, שנקבע כיום הקובע לחלוקה. מניות איתוראן מגיבות לבשורה בקפיצה של 1.2% במחזור של כ-35 אלף שקל.
ולבסוף - עסקת טבע-כת"ב הציפה ערך התיק של פולאר תקשורת ומניית האחרונה מגיבה בקפיצה של 1.14% בשלב טרום הפתיחה בת"א (תחל להסחר ב-10:30). השקעותיה של פולאר תקשורת דרך קונרס בכלל תעשיות ביוטכנולוגיה רשומות בשווי של 6 מיליון דולר. בעקבות העסקה עם טבע, תג המחיר שלהן גדל פי 4 אל מעל ל-20 מיליון דולר. מימוש האופציה בקיורטק עשוי להציף ערך נוסף של קרוב ל-10 מיליון דולר.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
