מדד המחירים ליצרן הוא שיכתיב את הטון לוול סטריט

עליה חדה מהצפוי (למעלה מ-0.7%), תגביר את הציפיות להעלאת ריבית קרובה ב-20 בספטמבר. גם הגרעון המסחרי יפורסם טרם הפתיחה וקטליזטור חיובי יתקבל מהרגיעה הנמשכת בזירת הנפט
שרון שפורר |

החוזים העתידיים על המדדים המובילים מאותתים - פתיחה אדמדמה נכונה לוול סטריט ביום המסחר השני בשבוע. לאחר שחתמו אמש בעליות שערים לא מבוטלות כלל, תעסוקנה היום בורסות התפוח הגדול בחששות מאינפלציה, לקראת פרסום מדד המחריים ליצרן כשעה טרם פתיחת המסחר. באותה השע יפורסם גם הגרעון המסחרי בכלכלה החזקה בעולם בחודש יולי האחרון.

קטליזטור חיובי יתקבל גם היום מצד רגיעה בזירת הנפט, שכן החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט ירדו אמש גם אם לא לזמן רב אל מתחת לרף ה-63 דולר לחבית וכעת הם אמנם מתאוששים במעט וסובבים סביב 63.35 דולר לחבית בשעות המסחר האלקטרוני, אך עדיין רחוקים מרחק רב מרף ה-70 דולר המדאיג שחצו אך לפני כשבוע.

מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,182.83 נקודות. מדד הדאו ג'ונס יחל להסחר בגובה 10,682.94 נקודות.

בשע ה15:30 שעון ישראל יתפרסם בארה"ב מדד המחירים ליצרן (ה-PPI בפי האמריקנים) לחודש אוגוסט החולף. אנליסטים צופים לעליה של 0.7% במדד, לאחר עליה בת 1% בחודש יולי שקדם לו ולעליה של 0.1% במדד הליבה, המנטרל את מחירי האנרגיה ומהזון שהינם תנודתיים במיוחד, לאחר עליה של 0.4% בחודש יולי האחרון.

עליה חזקה מהצפוי במדד עשויה להגביר את הציפיות להעלאת ריבית נוספת - אחד עשר במספר - בארה"ב לגובה של 3.75% (בישיבת ה-FOMC הקרובה ב-20 בספטמבר), לאחר שבועיים של ספקולציות, כי הפד יפסיק את העלאות הריבית בכדי להקטין את נזקי סופת ההוריקן - קתרינה.

עוד לפני הפתיחה - יתפרסם נתון המאזן המסחרי בחודש יולי. בשווקים מצפים להמשך ההתרחבות לכדי 59.8 מיליארד דולר - הגרעון השני בגודלו אי פעם וזה עוד לפני הגרעו של אוגוסט שיכלול בחובו את נזקי סופת ההוריקן קתרינה.

במרכז המסחר תעמודנה היום מניות ענקית הסלולאר, נוקיה (NOK), שהעלתה הבוקר את תחזיות הרבעון השלישי של השנה. בנוקיה מצפים כעת לרווח של 18-19 סנט אירופאי, לעומת תחזית קודמת ל-14-17 סנט בלבד ולהכנסות של 8.4-8.5 מיליארד אירו, לעומת תחזית קודמת להכנסות של 7.9-8.2 מיליארד ברבעו זה.

בישראליות. מניות טבע תסחרנה בוודאי בערנות בעקבות השקעה חדשה בחברת כלל תעשיות ביוטכנולוגיה. טבע תשקיע 19 מיליון דולר עבור 19% מחברת הבת של כלל תעשיות, מקבוצת אי.די.בי ובנוסף תשקיע גם 7 מיליון דולר בחברה אשר בפרוטפוליו של כת"ב - בשם קיורטק. בשתי הרכישות החדשות, ניתנה לטבע אופציה להגדיל את השקעתה בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".