ארביטראז'ים שליליים והשלמת ההתנתקות ינווטו בפתיחה

מרבית הישראליות צפויות לפתוח את המסחר בפערים שליליים ובתוכן גם ששת חברות מדד המעו"ף. הבורסה המקומית עשויה לקבל עידוד מהשלמתה הצפויה של ההתנתקות. היום יכנסו כוחות צה"ל לישובים שא-נור וחומש בכדי להשלים את פינוי גזרת עזה
דרור איטח |

פתיחה מהוססת צפויה לבורסה לניירות ערך בתל אביב. מצד אחד, פערי הארביטראז' מכיוונם של המניות הדואליות בוול סטריט מסמנים לפתיחה שלילית, מרבית הישראליות צפויות לפתוח את המסחר בפערים שליליים ובתוכן גם ששת חברות מדד המעו"ף. בורסות וול סטריט חתמו אתמול את יום המסחר בעליות שערים קלות.

מנגד, הבורסה המקומית עשויה לקבל עידוד מהשלמתה הצפויה של ההתנתקות. היום יכנסו כוחות צה"ל לישובים שא-נור וחומש בכדי להשלים את פינוי גזרת עזה.

מדד תל אביב 25 יפתח ברמת 719.38 נקודות, מדד תל אביב 100 יחל להיסחר ברמת 725.54 הנקודות, ומדד התל טק 15 יבחן את רמת 402.72 הנקודות.

מניות חברת דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי יסחרו על רקע פקסום ידיעות אחרונות, כי החברה צפויה לקבל מימון זר בגובה של 500 מיליון דולר עבור עסקת סלקום.

מניות הרבוע הכחול יפתחו את יום המסחר בפער ארביטראז' שלילי בן 1.17%%, זאת לאחר שעלתה אתמול ב-1.7%. ברקע, לאחר סכסוך שנמשך כשנה, הגיעו קבוצת אלון שבשליטת איש העסקים דודי וייסמן, וקבוצת ברונפמן להסדר לפיו ישלם ויסמן לקבוצת ברונפמן כ-117 מיליון דולר עבור רכישת השליטה ברשת הרבוע הכחול - פרמיה של 18% על שווי השוק של החברה. השלמת העסקה תחזיק קבוצתו של ויסמן ב-72% מהשליטה.

מניות אקס.טי.אל יסחרו על רקע הודעת החברה כי תרכוש את חברת ויוו-קווסט האמריקנית תמורת סכום של 35.5 מיליון דולר במניות ובמזומן.

מניות אלביט הדמיה יפתחו את המסחר בפער ארביטראז' שלילי בן 0.28%, זאת לאחר שצנחה אמ שבסיום המסחר בכ-5.02%. ברקע, הודעת החברה אתמול, כי חתמה על הסכם סופי למיזוג חברת הבת אלסינט. על פי ההסכם, אלביט הדמיה תחזיק בכל מניות חברת אלסינט ומניות האחרונה תמחקנה מהמסחר בניו יורק. בהתאם לתנאי הסכם המיזוג כל מניה רגילה של חברת אלסינט תומר ל-0.53% מניות רגילות של אלביט הדמיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.