נגמר הסוס? העליות החדות בבורסה התמתנו לקראת הסגירה

לאחר שהספיקו להסחר בעליות חדות של מעל 1% החלו המדדים להראות חולשה והתמתנו לקראת שעות הצהריים. בלטה היום במסחר מניית כנפיים שהספיקה לעלות ב-6.2%
יוני נאמן |

הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר הראשון בשבוע בעליות שערים קלות, זאת לאחר שבמהלכו הספיקו המדדים המובילים להיסחר בעליה של כ-1% ולרשום שיאים חדשים. בצהרי היום החלו להתמתן העליות, במה שנראה כמימוש רווחים קל לאחר מהלך העליות החד של השבועיים האחרונים.

מדד תל אביב 25 סגר בעלייה של 0.13% לרמת 721.5 הנקודות, מדד תל אביב 100 עלה ב-0.25% לרמה של 728.7 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 נסחר בעליה של 0.31% לרמת 404.8 הנקודות.

לאחר השבועיים האחרונים מסתמן שהבורסה אינה מתנתקת מההווה אלא כבר מגלמת בתוכה צפי לעתיד שלאט הופך מציאותי מיום ליום: תהליך התנתקות העובר בשקט יחסי וללא מכשולים. כיום ניתן רק לשאול מה צפוי לקרות לאחר שתסיים הבורסה לגלם את המהלך. מחרתיים היום האחרון לפינוי ובקרוב נדע האם המשפט הידוע "קנה בשמועה, מכור בידיעה" מתאים לגל העליות אותו חוותה הבורסה בשבועיים האחרונים, או שמה תוכל להמשיך עוד בעלייתה.

מניות במרכז

מניות הבנק השני בגודלו במדינה - לאומי נסחרו היום על רקע הפרסומים לפיהם, בכוונת משרד האוצר לפרסם ב-11 לספטמבר מכרז למכירת הבנק. ממתווה שהועבר לבנק ישראל עולה כי כ-9.99% ממניות הבנק ימכרו מיידית ללא בדיקה מעמיקה של הרוכש על ידי המפקח על הבנקים. בנוסף יהנה הרוכש מאופציה לחצי שנה לרכישה של 10% נוספים ממניות הבנק, אך מימוש אופציה זו יותנה באישור המפקח. מניות לאומי סגרו בירידה של 1.04%.

מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע סגרו בעליה קלה של 0.07%, זאת לאחר שפתחו בפער ארביטראז' חיובי של 0.36%. המנייה עברה שבוע סוער לאחר שקיבלה אישורים חדשים מה-FDA לתרופות חדשות. לאחר שעלתה במרבית ימי השבוע, נגררה לירידות בעקבות ההודעה על פסיקת בית המשפט האמריקני בנוגע לתרופת הוויווקס של מרק. מרק הספיקה לרדת 7.7% במסחר ביום שישי וגררה איתה מטה את כל מניות הפרמצבטיקה.

כי"ל סגרה בעליה של 1.06%, המניה בלטה היום על רקע עדכון המלצה מצד חטיבת המחקר של בנק הפועלים. בבנק אומרים כי כי"ל צפוייה להציג רבעון חזק נוסף. החברה הספיקה לעלות כ-80% מתחילת השנה לאחר שהציגה רבעון חזק אחד אחרי השני.

כלל תעשיות סגרה היום בעליה של 1.32%, זאת על רקע הדו"חות הכספיים שפירסמה היום בהם הציגה רבעון שמיני רווחי ברציפות. החברה דיווחה על רווח נקי של 154 מיליון שקלים במחצית הראשונה של 2005 לעומת 256 מיליון שקלים בתקופה המקבילה בשנה שעברה. ברבעון הנוכחי דיווחה החברה על רווח נקי של 53 מיליון שקלים בהשוואה לרווח נקי של 88 מיליון שקלים ברבעון המקביל בשנה שעברה.

חברת הנדל"ן גזית גלוב פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיים לרבעון השני של 2005. מדו"חות החברה עולה כי ההכנסות הרבעוניות צמחו בשעור של 15% והסתכמו בכ-527 מיליון שקל, לעומת 456 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בששת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו הכנסות החברה בכ-1.03 מיליארד שקל, עליה של 17.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. המנייה סגרה בעליה של 0.85%.

הבנק הבינלאומי פתח את שבוע המסחר על רקע שדרוג המלצה מצד בית ההשקעות אקסלנס נשואה. בבית ההשקעות שדרגו את המלצתם להמלצת קנייה. למרות שלא עמדו בתחזית הרווח של בית ההשקעות, אומרים באקסלנס, התשואה על ההשקעה נותרה גבוהה מאוד. בבית ההשקעות נותרים אופטימיים לגבי האפסייד של היחס רווח הפסד בנוגע להלוואות שנתן הבנק. הבינלאומי סגר את יום המסחר בעליה של 0.28%.

אורמת עלתה 0.46%. מניות החברה נסחרו היום על רקע המלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 29.8 שקלים שהוענק לה על ידי בנק הפועלים. האנליסטים בבנק טוענים כי הרבעון הנוכחי היה רק מעידה ולאורמת צפויה צמיחה גדולה.

על פי האנליסטים הרבעון סבלה החברה ממספר בעיות חד פעמיות שלא צפויות לחזור על עצמן. החל מהשנה הבאה צפוי שיעור המס שמשלמת החברה לרדת בצורה משמעותית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.