מועדי ישראל נקבעו בסעיף 10א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התשי"ח-1948 - שני ימי ראש השנה, יום כיפורים, יום ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות (סה"כ 8 ימים). כמו כן, הוגדר גם יום העצמאות כיום חג (סה"כ - 9 ימים). תשעה באב אינו נכלל בין מועדי ישראל הנ"ל. במקרים מסוימים הסכם קיבוצי, צו הרחבה, נוהג במקום העבודה או חוזה עבודה אישי - קובע זכאות להיעדרות עובד מהעבודה בתשלום ביום בחירה (ט' באב או כל יום אחר), למשל: צו הרחבה בענפי היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות קובע: "נוסף לחופשתם הרגילה יהיו העובדים חופשיים בימי חג ומועד הבאים … וכן - יום בחירה אחד מתוך החגים: פורים, הושענא רבא, ערב יום כיפור, אחד במאי, תשעה באב, יום הזכרון וכל יום שיוכרז עליו כשבתון במדינה".