שרה לי מכרה 23% ממניות דלתא ב-27.7 מ' ד'
איש העסקים אייזיק דבח מארה"ב, באמצעות חברה בשליטתו, GMM Capital LLC רכש מקונצרן שרה לי 23% ממניות דלתא תמורת כ-27.7 מיליון דולר. המניות נרכשו לפי 6.5 דולר למניה. עם השלמת העיסקה יכנס אייזיק דבח להסכם בעלי מניות עם דב לאוטמן, מייסד דלתא ויו"ר החברה, לפי המתכונת שהיתה ללאוטמן עם שרה לי בשינויים מסויימים, המבטיחים ללאוטמן את הרוב בשליטה בדירקטוריון החברה.
מדלתא נמסר, כי מכירת המניות על ידי שרה לי נעשתה כחלק מהאסטרטגיה של החברה לשינוי ארגוני אשר פורסמה בתחילת השנה. תוכנית זו כוללת פיצול או מכירה של כל הפעילות בתחום ההלבשה. בחבילת המניות שנמכרה התעניינו כשבעה גורמים, מהארץ וחו"ל והיא נמכרה לחברה בשליטת דבח על פי המלצה של דב לאוטמן, שהיה בעל זכות סירוב ראשונה לרכישת המניות.
לאוטמן הביע את הערכתו לשותפות רבת השנים עם שרה לי שנמשכה קרוב לשני עשורים ואשר תרמה להתפתחותה של הקבוצה. הוא ציין שהשקעתה של שרה לי בקבוצה בשנים האחרונות היתה פיננסית בעיקרה, לאחר שהקונצרן האמריקאי פעל בעצמו בתחומים המתחרים לדלתא.
לאוטמן אמר עוד, כי הוא שמח על השקעתו של אייזיק דבח כשותף אסטרטגי בחברה והוא משוכנע שדבח יוכל לתרום לדלתא מנסיונו הרב בתחום מוצרי ההלבשה הממותגים אליהם נכנסה דלתא בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות וילסון, קונברס וליוייס סיגניצ'ר, במקביל לפעילות העיקרית של החברה בתחום המותגים הפרטיים (Private Labels).
אייזיק דבח, 48 תושב ארה"ב נולד בישראל ופעיל בתחום הטקסטיל וההלבשה כ-25 שנים. בשנת 1993 רכש דבח, ביחד עם קבוצת משקיעים את חברת Gloria Vanderbilt, בעלת מותג בתחום ההלבשה אשר נמכרה באפריל 2002 לחברת Jones New York. בהתאם להסכם המכירה המשיך דבח לשמש כמנכ"ל החברה שנמכרה ובמהלך שנת 2003 ועד לסוף 2004 שימש כמנכ"ל חטיבת הג'ינסים של Jones New York שהיקף מכירותיה הסתכם בכ-1.1 מיליארד דולר לשנה.
חברת ההשקעות בשליטת דבח, GMM Capital LLC מעורבת בהשקעות במספר תחומים בענפי הקמעונאות, ההלבשה והטקסטיל. אייזיק דבח מעורב גם בהשקעות בישראל, בחברת הנדל"ן חבס ובמפעל בדי הג'ינס שרכש מפולגת בקרית גת.
ובעל העניין החדש מוסר: "אני גאה להשקיע לצידו של דב לאוטמן והנהלת דלתא וצופה קדימה בתקווה לסייע להגדיל את הערך לבעלי המניות בעיקר, באמצעות התרחבות גם לעיסקי ההלבשה הממותגים".
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
