עוגן נדל"ן עברה להפסד רבעוני למרות גידול בהכנסות
חברת עוגן נדל"ן מדווחת היום (רביעי) על מעבר להפסד רבעוני, בין היתר, על רקע התחזקות הדולר בתקופה זו ולמרות שביתר הפרמטרים שבדיווח הציגה דווקא שיפור ניכר בתוצאות, ובעיקר בהכנסות הרבעון - גידול שנבע בעיקרו מהשכרת שטחים נוספים ברמת החייל.
הכנסות החברה צמחו ברבעון החולף ב-11% והסתכמו בכ-6.1 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-5.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון זה צמח בכ-11% גם כן לכ-5 מיליון שקל, לעומת רווח גולמי של כ-4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד.
הגידול ברווח התפעולי ברבעון השני היה מעט מתון יותר מאשר הגידול בהכנסות וברווח הגולמי. הרווח צמח בכ-6% והסתכם בכ-3.8 מיליון שקל.
בשורה התחתונה, הציגה עוגן הפסד נקי של 3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד נגרם, כאמור, מגידול בהוצאות המימון שנבע בעיקרו משיערוך חשבונאי של חלק מהתחייבויות החברה בגין עלית שער הדולר בתקופה.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של עוגן הסתכם ברבעון השני בכ-4 מיליון שקל.
מנכ"ל עוגן, דורון אביב הגיב לתוצאות ואמר, כי "אנו מסכמים בשביעות רצון רבעון נוסף של הרחבת הפעילות. החברה נמצאת בהליכי בחינה של רכישת מספר נכסים נוספים, בהתאם לכוונתה להשקיע סכומים מהותיים בתקופה הקרובה בנכסים מניבים בישראל".
עוגן דיווחה גם על שתי התפתחויות בעסקי החברה בתקופה האחרונה: האחת - החברה סיכמה על רכישת "בית תים" מחברת תים מחשבים ומערכות, תמורת כ-15 מיליון דולר ועל השכרתו חזרה למוכר לטווח ארוך תמורת שכ"ד שנתי בהיקף של כ-1.35 מיליון דולר, המשקף תשואה של כ-9%.
השניה - עוגן הודיעה, כי אסותא מימשה את האופציה שניתנה לה והגדילה את שטח המרכז הרפואי המוקם עבורה על ידי החברה בכ-41% לכ-48,000 מ"ר ובהתאם לכך, עדכנה, יגדלו דמי השכירות השנתיים הצפויים מהפרוייקט מכ-7 מיליון דולר לכ-9.5 מיליון דולר והתקבלה מקדמה נוספת בסך כ-11 מיליון שקל על חשבון שנת השכירות האחרונה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
