רווח שיא לפועלים IBI - עמד על 26 מיליון שקל ברבעון
חברת פועלים אי.בי.אי פרסמה היום את תוצאותיה הכספיים לרבעון השני של 2005. הרווח הנקי מפעילות שוטפת של החברה הסתכם בכ-15.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-4.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. יחד עם רווח הון בסך של כ-11 מיליון שקל כתוצאה ממימוש מנייותיה ביורוקום תקשורת, הסתכם הרווח הנקי של החברה ברבעון השני השנה בסכום שיא של 26.6 מיליון שקל.
הרווח הנקי למחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ-42 מיליון שקל, זאת לעומת כ-11.1 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד וכ-19 מיליון שקל בכל שנת 2004.
במחצית הראשונה השנה ניהלה החברה ושימשה כחתם ב-52 הנפקות פרטיות וציבוריות ועסקות אחרות בתחום הבנקאות להשקעות. פעילות זו הניבה הכנסות בסך כולל של כ-56 מיליון שקל לעומת כ-21 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
החברה החליטה על חלוקת דיבידנד במזומן בסך של 25 מיליון שקל, המגדילים את היקף הדיבידנד השנה לכ-38 מיליון שקל. מאז שנת 2001 חילקה החברה דיבידנד, כולל הדיבידנד שהוכרז עתה, בהיקף כולל של כ-112 מיליון שקל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
