טאואר מפתיעה: ההפסד התרחב אמנם אך פחות מהצפוי

הסתכם ב-47.2 מ' ד' או 71 סנט למניה, כשבשווקים ציפו כי תציג הפסד גבוה יותר של 75 סנט למניה. הכנסות הרבעון צנחו ב-19% ל-27.2 מ' ד' - מפספסות קלותא ת תחזיות האנליסטים (27.6 מ' ד')
שרון שפורר |

ההפסדים של יצרנית המעגלים המודפסים, חברת טאואר ממגדל העמק ממשיכים להתרחב. החברה דיווחה היום על על התרחבות של כ-29% בהפסד הנקי ל-47.2 מיליון דולר או 75 סנט למניה, אל מול הפסד של 36.5 מיליון דולר או 55 סנט למניה ברבעון השני של 2004. חשוב לציין, כי למרות הגידול בהפסדים טאואר הצליחה לעקוף את תחזיות האנליסטים בשווקים, שכן אלו ציפו להפסד גדול יותר בגובה של כ-75 סנט למניה.

במהלך המחצית הראשונה של השנה גדל ההפסד של טאואר ב-36% והסתכם ב-102.6 מיליון דולר, לעומת הפסד של 75 מיליון דולר במחצית המקבילה, אשתקד.

ובשורה העליונה. טאואר פספסה קלות את תחזיות השוק, עת הציגה הכנסות של 27.2 מיליון דולר - נמוך מהכנסות של 27.6 מיליון דולר שצפו לה בבית ההשקעות CIBC. מדובר בירידה חדה של כ-19% בהכנסות הרבעון החולף לעומת זה המקביל לו, שנה קודם לכן.

בסיכום חצי שנתי הגיעו הכנסות טאואר לגובה 50.37 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 60.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2004.

עוד מהדיווח. ההפסד הגולמי של טאואר הסתכם ברבעו השני של השנה ב-34 מיליון דולר, זינוק ניכר אל מול הפסד של 20.6 מיליון דולר ברבעון המקביל, 2004. התרחבותו של ההפסד הגולמי הביאה גם להתרחבות ההפסד התפועלי עד ל-42.2 מיליון דולר, לעומת 29.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2004.

נזכיר, כי במהלך הרבעון הראשון של 2005, הנהלת טאואר יישמה צעדי התייעלות משמעותיים לחיסכון בהוצאות, הקטנת מבנה העלויות וצמצום תזרים ההוצאות. בחודש מארס האחרון דיווחה על השלמת תהליך צמצום מצבת כח האדם, כחלק מתוכנית חסכון כוללת המתמקדת בהתייעלות תפעולית.

אם לא די בכך, הרי החברה הודיעה לפני כשבוע, כי חתמה על הסכם עם הבנקים, וזאת בהמשך למכתב הכוונות שנחתם ב-25 למאי השנה, במסגרתו, יזרימו הבנקים מימון בסכום של עד כ-30 מיליון דולר בעוד שהחברה תגייס סכום זהה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.45%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.