בוקר עמוס: הבורסה ממשיכה לטפס גם לאחר הפקיעה
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר החותם את השבוע בעליות שערים, בעקבותיה של פקיעה חיובית: ת"א 25 עלה ב-0.6% לשיא של 697 נקודות. המחזור הגדול ביותר בכל הזמנים נרשם בפקיעה הזאת: 1.4 מיליארד שקל. גבוה בכ-40% מהשיא הקודם. הבורסה ממשיכה לטפס לאחר הפקיעה בשיעור מתון יותר.
מדד תל אביב 25 נסחר בשעה זו בעליה של 0.15% לרמה של 693.86 נקודות. מדד ת"א 100 עולה בשיעור קל של 0.08% לרמה של 700.63 נקודות. מדד התל טק 15, מנגד לשני אלו, נסחר בירידה של 0.23% לרמה של 397.65 נקודות.
בקרב הדואליות של מדד המעו"ף: שלוש נסחרות בשעה זו בעליות שערים. כך, ליפמן קופצתב -1.2%, טבע עולה ב-0.69%, ממשיכה לרכז מחזורים ערים ולעניין את הסוחרים בעקבות רכישת הענק עליה דיווחה לפני מספר ימים ופרטנר קופצת ב-1.94%. מנייתה של חברת הסלולר הישראלית נסחרת על רקע דיווחה אתמול על תוצאותיה לרבעון השני, לפיהן נרשמה ירידה של 13% בשורת הרווחים. למרות זאת מדובר ברווח שהיה גבוה מהתחזיות של האנליסטים. עוד נתון מעודד הוא כי רווח ה-EBITDA שעלה ב-4.8% והסתכם בכ-420.8 מיליון שקל.
מן העבר השני - האדום - של המתרס ניצבת מניית פריגו שמחליקה ב-0.6% וכור ואלביט מערכות נסחרות באדישות הבוקר, ללא כל שינוי מן הפתיחה.
מניות טאואר סמיקונדקטורס קופצות ב-2.11%, לאחר שהודיעה אתמול, כי הגישה לרשות לניירות הערך האמריקאית (SEC) ולרשות לניירות הערך הישראלית טיוטת תשקיף להנפקת זכויות לרכישת אג"ח להמרה, בעקבות ההסכם שנחתם עם הבנקים ב-24 ליולי. האפשרות להשתתף בהנפקה זו של 50 מיליון דולר תוצע לכל מי שיהיו בעלי המניות של החברה נכון ליום הקובע, שטרם נקבע.
מניות גיוון עולות הבוקר ב-0.75%, לקראת דיווח החברה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2005. גיוון צפויה על פי ההערכות בשווקים להציג רווח של 8 סנט למניה, אל מול 3 סנט למניה ברבעו המקביל, שנה קודם לכן והכנסות של 22.1 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 15.5 מיליון דולר לפני כשנה.
ובבנקים. מניות חמשת הגדולים פתחו את המסחר במגמה מעורבת. מניות בנק הפועלים עולות בשיעור צנוע של 0.2%, נסחרות גם על רקע דיווח בידיעות אחרונות הבוקר, לפיו,
חלק מהמשקיעים האמריקנים יוצאים מבנק פועלים. העיתון מוסיף שסקוט שיי ולו רניירי מכרו את כל אחזקותיהם בבנק בכ-2.3%, מדובר בעסקה בשווי של כ-440 מיליון שקל.
גם מניית בנק לאומי לא נחה ומטפסת בפתיחה ב-0.9%. הבוקר פורסם ב"מעריב", כי קבוצת משקיעים מסין מתעניינת ברכישת השליטה בבנק לאומי, עוד מסרו בעיתון, כי בבעלות הקבוצה קרן השקעות גדולה בארה"ב.
מניות דיסקונט נסוגות ב-0.8%, על רקע פרסום במעריב, לפיו הבונוס לעובדי הבנק על סך 250 מיליון שקל שהיה אמור להנתן בעקבות הפרטת הבנק - ידחה בשל העיכובים בהפרטה.
עוד בענף: מניות בנק מזרחי קופצות ב-1.5% ואלו של הבינ"ל יורדות ב-0.65%.
ולבסוף - איך אפשר בלי פרשת קלאב מרקט? ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר, כי שופרסל וקו אופ שוכרות שטחים של סניפי קלאב מרקט, בעיתון מוסיפים, כי מדובר בניסיון לעקוף את הממונה על ההגבלים מצד החברות. מניות שופרסל כמו גם אלו של רבוע כחול נותרות הבוקר אדישות לפרסומים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
