מאניטרי ארה"ב: ירידה של 5% בגיוסי ההון ברבעון ה-2

הסתכמו רק בכ-5.8 מיליארד דולר בתקופה הזאת. עם זאת, חלה עלייה מרשימה בגיוסים של חברות הזנק בשלביהן הראשוניים. הסקר מצביע על השקעות בהיקף של 10.7 מיליארד דולר בהייטק במחצית הראשונה של השנה בארה"ב
חזי שטרנליכט |

מספר ימים לאחר שפורסם סקר ה-MoneyTree הישראלי, מפורסם היום הסקר המקיף יותר, "אחיו הגדול" - אם תרצו, בארה"ב. הסקר שנערך על ידי פירמת רואי החשבון PwC גילה כי משקיעי הון סיכון השקיעו 5.8 מיליארד דולר ב-750 חברות ברבעון השני של שנת 2005, גידול בהשוואה לסך של 4.9 מיליארד דולר שהושקע ברבעון הראשון של שנת 2005 וירידה של כ-5% ביחס לרמה שנרשמה ברבעון השני בעת המקבילה - 6.1 מיליארד דולר.

ההשקעות במחצית הראשונה הסתכמו ב-10.7 מיליארד דולר, בכיוון דומה לרמה שהושגה בשנת 2004 כולה (21 מיליארד דולר). במהלך השנתיים האחרונות נעו ההשקעות הרבעוניות בטווח של 4.6 מיליארד דולר עד 6.1 מיליארד דולר.

ברבעון השני של שנת 2005 הגיעו ההשקעות בשלבים מאוחרים לרמה הגבוהה ביותר מזה 4 שנים, עם 2.4 מיליארד דולר ההשקעות בחברות סטארט-אפ וחברות בשלבים מוקדמים גדלו לכדי 1.3 מיליארד דולר, שיא של שלוש שנים, תודות להשפעתן של שתי עסקות גדולות מאוד.

לאחר הצניחה שחווה ברבעון הראשון של שנת 2005, שב מגזר מדעי החיים להוות המגזר המוביל עם השקעות של 1.5 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת 2005.

נשיא ה- National Venture Capital Association, מארק היסן, אמר כי "התחזקות ההשקעות בשלבים מוקדמים ובשלבים מאוחרים הנמצאים בשני קצוות קשת השקעות ההון הסיכון מצביעה על השלב שבו אנו נמצאים במחזור ההשקעות הנוכחי. קרנות הון סיכון רבות משקיעות את הכספים שנותרו מגיוסים קודמים בחברות בשלבים מאוחרים, בעוד הקרנות שגייסו הון לאחרונה מעדיפות להתמקד בחברות בשלבים מוקדמים".

טרייסי לפטרוף, השותף המוביל את תחום הון הסיכון העולמי ב-PwC, אומר כי "אנו רואים שילוב של עקביות ומגוון. עקביות ברמת ההשקעות הכללית ובדירוג הכללי של המגזרים השונים, יחד עם גיוון בשלבי ההתפתחות של חברות, ובסבבים ראשוניים לעומת סבבי המשך. העסקות הגדולות ביותר לרבעון זה משקפות גיוון בכל הרמות כך שנוצר איזון בריא".

ההשקעות בחברות הזנק בשלב הראשוני (Seed Stage) וחברות בשלבים מוקדמים (Early Stage) זינקו ל-1.3 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת 2005, בהשוואה ל-830 מיליון דולר ברבעון הקודם, זאת תודות לעסקה בשווי של 311 מיליון דולר - הסבב הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות.

גם בנטרול העסקה הגדולה חל גידול בסך ההשקעות במונחים כספיים בחברות אלו ברבעון השני. מתחילת השנה גייסו חברות סטארט-אפ וחברות בשלבים מוקדמים 2.1 מיליארד דולר, או 20% מסך ההשקעות במונחים כספיים, זאת בדומה לשנת 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.