ת"א עברה לעליות בצהרי היום: לאומי עולה ב-1.6%
המגמה החיובית בבורסה לני"ע בת"א מתחזקת בצהרי יום המסחר השלישי בשבוע. המדדים המובילים עברו לעליות שערים לאחר שפתחו את המסחר במגמה מעורבת. ברקע, מניות הבנקים הגדולים הן שמובילות את העליות שערים.
עונת הדו"חות נפתחה אתמול עם פרסום תוצאותיה של אורכית והיום עתידות לפרסם רדויז'ן ורדוור. גורם שמקשה במעט על העליות מגיע מהמישור הפוליטי בטחוני - אי הוודאות לגבי סוף הצעדה של המתנגדים.
מדד ת"א 25 עולה ב-0.74% לרמה של 661.52 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.58% לרמה של 675.56 נקודות, ומדד התל טק 15 עולה ב-0.04% לרמה של 397.21 נקודות.
מניות טבע עולות ב-1.6% במחזור של 25 מיליון שקל. ברקע, החברה פרסמה נתונים מוקדמים על היקפי המכירות של הקופקסון ברבעון השני. המכירות זינקו ב-29% והסתכמו בכ-291 מיליון דולר בשווקים הגלובליים ביחס לתקופה המקבילה. את התוצאות שלה לרבעון השני עתידה לפרסם בתחילת חודש אוגוסט.
הבנקים מושכים למעלה
איש העסקים אילן בן דב מושך את תשומת הלב של שוק ההון, פעם נוספת. בן דב רוכש חלק מהשליטה בבית ההשקעות סולומון שוקי הון. מניות סולומון יעוץ עולות ב-4.96%, בעקבות המהלך. בן דב מבצע את המהלך באמצעות חברת ירדן השקעות, הנמצאת בשליטתו, על רכישת 25% ממניות בית ההשקעות, סלומון שוקי הון.
במסגרת העסקה תקצה סלומון שוקי לירדן כ-154,112 מניות מההון המונפק ומזכויות ההצבעה. על פי העסקה, תשלם ירדן לסלומון כ-129.7 שקל למניה, ובסך הכל כ-20 מיליון שקל.
מניות חמשת הבנקים הגדולים עברו לעליות בצהרי יום המסחר. ברקע, הוחלט לדחות את מועד מכירת הקרנות והקופות לבנקים הקטנים, כך לפי הדיווחים בתקשורת הבוקר. בצהריים מתברר כי הבנקים לא אמרו נואש והם בסבב דיונים לגבי יישום המסקנות בכנסת. הבנקים הגדולים ימכרו את קופות הגמל בתוך 3 שנים ואת קרנות הנאמנות בתוך 4 שנים. מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו אמר אתמול על רפורמת בכר כי היא חוסלה עוד טרם לידתה.
מניות פועלים עולות ב-0.97% במחזור של 30 מיליון שקל. מניות לאומי מוסיפות 1.66%, מניות מזרחי עולות ב-1.2%, מניות דיסקונט עולות ב-1.4%, ומניות הבינלאומי עולות ב-1.64%.
מניות קבוצת אי.די.בי אחזקות עולות ב-0.13%, ומניות אי.די.בי. פיתוח עולות ב-0.5%. ברקע, דווח הבוקר ב"ידיעות אחרונות", כי עמוס שפירא, מנכ"ל אל על לשעבר, הצטרף לקבוצה, למרות שעדיין לא הוכרז על תפקידו. על פי העיתון הוא מועמד לתפקיד ניהול בכיר ועשוי אף להתמנות למנכ"ל סלקום, בהנחה שדנקנר ישלים את רכישת חלקם של האחים ספרא בסלקום.
מניות גרנית הכרמל שבשליטת קבוצת בורביץ' מזנקות ב-6.6% בצהרי היום. החברה הודיעה הבוקר, כי היא פורשת מהמו"מ לרכישת נצב"א. "נוכח הנסיבות שנוצרו במו"מ עם ראש צוות המו"מ מטעם נצבא חברה להתנחלות בע"מ ונוכח הפערים בעמדות הצדדים, שאינם ניתנים לגישור".
מניות ליפמן עולות ב-1.2%, החברה הודיעה אמש, כי קיבלה את אישור Sistema 4B בספרד עבור מסופיה מדגם נורית 8010 מאושרי ה-EMV. אישור זה מאפשר לליפמן למכור את מסופיה האלחוטיים מדגם זה לכל הבנקים הסולקים דרך מערכת הסליקה של Sistema 4B.
דו"חות
מניות אורכית יורדות ב-4.75% במחזור של 7.7 מיליון שקל. החברה פרסמה אתמול דוחות של הרבעון השני. עמדה בתחזיות עם הכנסה של כ-21 מיליון דולר ורווח של כ-21 סנט למניה, מעבר לכך העלתה אורכית את התחזיות ל-2005 להכנסה של 95 מיליון דולר ורווח של 17 מיליון דולר, או דולר למניה.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
