הבורסה חתמה בירידות חדות בהובלת מניות הבנקים
לאחר שבוע של עליות מרשימות בבורסה התל אביבית, חזרו המדדים העיקריים ליום אדום במיוחד. אפילו רוח גבית מכיוונה של וול סטריט לא מנעה את מימושי הרווחים של השבוע החולף, כשמצד שני ההחרפה הביטחונית ביססה את הירידות באחד העם שהתחזקו עד לסיום המסחר. מחזורי המסחר היו נמוכים בהשוואה לתקופה האחרונה והסתכמו בכ-580 מיליון שקל, מתוכם כ-408 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 נפל ב-1.82% לרמה של 653.69 נקודות, מדד תל אביב 100 השיל כ-1.74% לרמה של 668.54 נקודות, ומדד תל טק 15 איבד 1.68% לרמה של 394.76 נקודות.
בנק לאומי הינו הנפגע ביותר כתוצאה מקריסת רשת קלאבמרקט, כך טוענים בבית ההשקעות אקסלנס נשואה. לדבריהם, הבנק העניק הלוואת נון-ריקורס בהיקף של 227 מיליון שקל, כאשר הבטוחה היחידה של ההלוואה הינה המניות של הרשת.
מניות הבנקים הובילו בירידות השערים: מניות פועלים ירדו ב-2.4% במחזור של 36 מיליון שקל, מניות לאומי השילו 2.04%, המזרחי ירדו ב-2.58%, דיסקונט נפלו ב-3.07% והבינלאומי איבדו 1.81%,
מניות גרנית הכרמל שבשליטת קבוצת בורוביץ' המשיכו בירידות גם היום. בסיום המסחר השיךה המניה כ-4.6% מערכה. ברקע, במערכת הבנקאות זועמים על האחים בורוביץ', בעלי השליטה בקלאבמרקט ומאיימים, כי האחים "לא יקבלו אשראי לעסקאות חדשות".
מנכ"ל אסם, דן פרופר, התראיין ל"ידיעות אחרונות" ואמר כי הוא "אינו מוכן לסלוח על אחיזת העיניים". הוסיף, כי "החשיפה שלנו לאירוע היא לא משמעותית". מניות החברה צנחו בסיום ב-3.4%.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
