ביוני נרשמה הטבה במספר החברות הנמצאות בסכנת סגירה
מנתוני מדד הסיכון המשולב של קבוצת ביזנאס דאטה ישראל לסיכום חודש יוני עולה, כי בחודש החולף נרשמה הטבה במספר החברות הנמצאות בסכנת סגירה. בחודש יוני ריחפה סכנת הסגירה על כ-46.2 אלף חברות ועסקים בלבד, בהשוואה לכ-47.1 בחודש מאי, ובהשוואה ללמעלה מ-48 אלף חברות ועסקים בינואר 2005. ביתר הפרמטרים של המדד נרשמה החודש מגמה מעורבת.
כלכלני ביזנאס דאטה ישראל מציינים כי במהלך החודש החולף נרשמה הטבה, דווקא, בשיעור החברות הנמצאות במצבי הסיכון הגבוהים והגבוהים במיוחד, בהשוואה לחודש מאי. מבין כלל החברות והעסקים בישראל, כ-15.4% נמצאות במצב סיכון גבוה במיוחד, 17.6% במצב סיכון גבוה מהממוצע, וכ-58.9% במצב סיכון בינוני. שיעור החברות ברמות הסיכון הנמוכות והזניחות ירד החודש ונאמד בכ-8.1%, בהשוואה לכ-8.8% במאי.
על-פי נתוני מדד ביזנס דאטה ישראל, מצב הסיכון של המשק הישראלי בחודש יוני רשם הרעה, בהשוואה לחודש מאי וחזר לרמתו בתחילת השנה (ינואר 2005). סיכונו של המשק עמד החודש על 6.12, לעומת 6.11 בחודש הקודם. כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים כי ההרעה שנרשמה בחודש החולף ממשיכה, למעשה, את מגמת ההרעה שהתחדשה בחודש מאי.
מנכ"ל משותף בקבוצת ביזנס דאטה ישראל, תהילה ינאי, מציינת כי נתוני מדד הסיכון המשולב לחודש יוני, מזכירים לנו, כי הדרך עד להחלמתו המלאה של המשק הישראלי, עוד ארוכה. צפוי היה כי תהליך ההחלמה של המשק לא יהיה רצוף לאורך כל הדרך. ינאי מציינת, כי למרות ההרעה הנוספת שנרשמה החודש במצב סיכונו של המשק, מספר החברות שנמצאות בסכנת סגירה ירד החודש לאחר עלייה רצופה ומתמשכת. גם במגזרים השונים הנבחנים במסגרת המדד, מוסיפה ינאי, ניכרת מגמה מעורבת, ולכן אין להסיק כי תהליך החלמתו של המשק נעצר.
בראש רשימת הענפים המסוכנים ביותר, עומד, זה חודש שלישי ברציפות, ענף שירותי הובלת סחורות, ציוד ומטענים, למרות שרשם החודש הטבה קלה במצב סיכונו העסקי. בחודש יוני עמד סיכונו של ענף זה על 7.32, לעומת סיכון של 7.54 בחודש שעבר, ולעומת סיכון של 7.39 ביוני 2004. מצב סיכון עסקי הגבוה מ- 7, מעיד על סיכון גבוה במיוחד.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
