הבורסה בת"א פתחה בעליות שערים

מדד ת"א 25 עולה ב-0.25%, מדד ת"א 100 מוסיף 0.35%, מניות אלווריון יורדות בפתיחה ב-2.9%, מניות הבינ"ל מוסיפות 1.14%, מניות ליפמן עולות ב-2.06%
ליאור גוטליב |

הבורסה בתל אביב פתחה את יום המסחר בעליות שערים. ברקע, עליות שערים בבורסות וול סטריט, עליות שהביאו את המניות הדואליות לעליות שערים ופערי ארביטראז' חיוביים.

מדד ת"א 25 עולה ב-0.25% לרמה של 637.95 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.35% לרמה של 655.08 נקודות ומדד התל טק 15 עולה ב-1.18% לרמה של 395.99 נקודות.

מניות אלווריון יורדות בפתיחה ב-2.9% לאחר שאתמול חתמה את המסחר בת"א בנפילה של 17%. כל זאת כשברקע, הנהלת אלווריון מנמיכה ציפיות לקראת סופו של הרבעון השני. ההכנסות ינועו בטווח שבין 46 ל-47 מיליון דולר, והיא חוזה הפסד למניה בטווח שבין 6 ל-8 סנט לפי בסיס GAAP. המנכ"ל היוצא (באוקטובר) צבי סלונימסקי ציין כי החברה תדווח ב-3 באוגוסט על הפסד ככל הנראה, שגם הוא לא כולל הוצאות פחת והוצאות חד פעמיות של כמיליון דולר.

הבוקר דווח ב"ידיעות אחרונות" כי 6 שעות לאחר הדיווח על אזהרת הרווח, התבקש דירקטוריון החברה להעניק בונוס למנכ"ל היוצא, צבי סלונימסקי. ההנהלה מעוניינת להעניק לו מענק פרישה של כ-75 אלף דולר.

מניות ארבעת הבנקים נסחרות במגמה מעורבת: פועלים עולות ב-0.49%, דיסקונט פותחת ללא שינוי, מניות הבינ"ל מוסיפות 1.14%. כמו כן, סקר שהתפרסם אתמול גילה כי כ-21% מהציבור החרדי לא מחזיק בחשבון בנק. בימים אלה שבהם מסקנות ועדת בכר מתגלגלות בכנסת בין יישום לקיזוז, מעניין לגלות שיש סקטור שעוד לא "פולח" לחלוטין על ידי סקטור הבנקאות. נזכיר שאמש מניות הבנקים ירדו אתמול בשיעורים חדים, לאחר שטיפסו באחרונה.

מניית בנק לאומי עולות ב-0.08% במחזור של 2.8 מליון שקל ברקע, התפרסם ב"גלובס" כי האוצר מתכנן הפצה נוספת של 3.5% ממניות לאומי בבורסה בימים הקרובים. השמועות על המהלך האפשרי בשוק כבר מתגלגלות ורק נותר להכריע לגבי המהלך ולבחור את המפיץ. אך הגישושים שמבצע האוצר עשויים להזכיר לבנקים הזרים, המועמדים לבצע את הרכישה, את הסיבוב האחרון שבוצע בחטף, ושייתכן שלא הסתיים ברווח מרשימה למי שגלגל את הסחורה החוצה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.