דוח אחרון לפני סגירה? "בזבזה 19 מיליון שקלים על HD, פעלה בחוסר שקיפות"
רשות השידור על רקע התכנית לסגור את רשות השידור, ולפתוח רשות חדשה, ייחד מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרק שלם בדוח השנתי ה-64, להתנהלותה של הנהלת הרשות ומוסדותיה, בכל הנוגע לרכישת הפקות מקור מקוריות לטלוויזיה, הטיפול בארכיונים שלה ובתהליך הדיגיטציה שלה, ובמהלך לשיטת שידור HD. בשורה התחתונה, הדוח בן 80 העמודים, שמתבסס על הביקורות השונות שנערכו לאורך שנת 2013, מבקר את התנהלות הרשות ומוסדותיה, ועושה יותר מפעם או פעמיים, שימוש במילים "חוסר שקיפות", "כספי ציבור" ועוד.
לגבי הפקות המקור, בחן מבקר המדינה את ההנהלה, מוסדות הרשות, והערוצים 1 ו-33, בכל הנוגע לטיפול הרשות בהתקשרויות לרכישת הפקות מקומיות לשידורים בטלוויזיה. בתחילת 2012 גיבשה הנהלת הרשות עדכון של נוהל התקשרויות קודם, ובחודש מאי אותה שנה אישר הוועד המנהל עדכונים בנוהל זה. מבקר המדינה גילה כי למרות הרצון לפשט הליכים בנוהל ההפקות, הרי שבסופו של דבר לא נבחנו ההשפעות של השינויים על בחירת ההפקות, וכך גם קטנה השקיפות בתהליך הבחירה של ההפקות.
המבקר קבע כי עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק ב-2006 (על פיו על הרשות להשקיע לפחות 36% מהכנסותיה באותה שנה ברכישת הפקות מקור מקומיות, א"כ), מחויבת הרשות לרכוש הפקות מקומיות בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה "במטרה לגוון ולשפר בין היתר את לוח השידורים ולעודד את גורמי הייצור בתעשיית ההפקות הישראלית". אולם, כך טוען המבקר שפירא, מתברר כי הנהלת הרשות ומוסדותיה לא קבעו קודם פרסום הפניות לחברות ההפקה, יעדים מדידים וריאליים, לוחות זמנים ועוד, כדי להבטיח שההשקעה הניכרת בהפקות, תשיג את המטרות.
המבקר גם יוצא נגד דרכי קבלת ההצעות ממפיקים, וטוען כי ההנהלה לא קבעה את התנאים המיוחדים לאישור הפקות שיתקבלו בפניות יזמות, כנדרש בנוהל. למרות זאת, נכתב, בין ינואר 2012 ליוני 2013 חתמה הרשות על הסכמים עם מפיקים בסך של 80 מיליון שקלים, שהם 77% מהערך הכספי של ההסכמים שנחתמו באותה תקופה.
עוד עולה ביקורת על כך שהפרוטוקולים של ועדת ההתקשרויות היו דלים, וכי חלק מהחלטות הוועדה - בהן כאלה הנוגעות להפקות שעלותם מיליוני שקלים - התקבלו בלא דיון מקצועי ויסודי כנדרש, או בלא דיון כלל, והליך בחירת ההצעות שהוגשו לרשות בפניות יזומות, התנהל בחוסר שקיפות.
עוד נמצא כי בתקופת הביקורת, ועדת ההתקשרויות אישרה לרכוש הפקות במסגרת קבלת הפניות היזומות, בסך של 278 מיליון שקלים, למרות שתקציב הרכישה עמד על 133 מיליון בלבד. כתוצאה מכך, חלק מההצעות נידונו רק בשנה שלאחר מכן, ולגבי חלקן, נמסר למפיקים שההסכם עימם ייחתם רק בשנת 2014. חריגות אלה נבעו מכך שוועדת ההתקשרויות פעלה בלי שיהיה בידה נתוני מעודכנים לגבי הסכום שעליהם היא התחייבה בפני המפיקים ב-2012.
עוד התברר כי מנהל חטיבת התכניות, לא דרש מהמפיקים האחראים להגיש לו דוחות - דוח מסכם בכתב על ההפקה והתקדמותה ודוח סופי של המפיק שיצורף לחשבונית המאושרת לתשלום. מנהל החטיבה גם לא הכין טפסים ייעודים לדיווח ולא קבע הנחיות להגשתם.
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- "הראש" של קשת מובילה בפריים טיים, חדשות 12 ממשיכה לשלוט
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
המבקר שפירא קובע כי "ממצאי דוח זה מצביעים על התנהלות לא תקינה בהליך ההתקשרויות לרכישת הפקות, שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הנוהל ועם מושכלות יסוד של מינהל תקין... על הנהלת הרשות לטפל בחסמים הקיימים בהליך המשא ומתן עם המפיקים כדי למנוע עיכובים בחתימת ההסכמים. כמו כן העל הרשות לתכנן כבר מתחילת השנה את שלבי רכישת ההפקות ולבצע את הליך רכישתן בהמשך השנה". עוד ציין המבקר כי "פיקוח על המפיקים ועל ההפקות, מהווים נדבך חשוב של שמירת האינטרס הציבורי וכספי הציבור".
הארכיונים: נכסי תרבות נדירים בסכנה
המבקר יוסף שפירא גם בחן את הטיפול של רשות השידור בארכיונים שברשותה, "שמכילים אוספי תמונה וקול בעלי חשיבות רבה - שהם חלק בלתי נפרד מהמרושת התרבותית הישראלית ומתעדים מהלכים היסטוריים וחברתיים המלווים את העם היהודי ואת מדינת ישראל בתקופה שלפני הקמת המדינה ועד היום, בכלל זה בעשורים שלא היו בהם שידורי רדיו טלוויזיה אחרים בישראל, מלבד אלה של קול ישראל או ערוץ 1".
בביקורת התגלה כי הארכיונים של הרשות נתונים בסכנת כליה בשל היעד התנאים הנדרשים לאחסון נאות, בשל עייפות החומר של הפורמטים השונים, ובשל שחיקה של הסרטים מהשימוש התכוף בהם. הארכיונים גם לא עומדים בדרישות הבטיחות למניעת שרופות ואין בהם מערכות לגילוי אש וכיבוי אש.
עוד עלה כי למרות שב-2008 חתמה הרשות על הסכם עם גורם אוניברסיטאי בארה"ב על פיו אותה אוניברסיטה תממן את ההמרה של החומרים לפורמט דיגיטלי, פרויקט זה טרם הושלם. בנוסף, ביקר השופט שפירא את התנהלות הרשות במכרז לשירותי טיפול שיקומי בסרטי פילם, שכולל לא פחות מ-30 אלף שעות.
"מתבקש שהרשות תשכיל לנצל את העובדה שגורם חיצוני הסכים לממן את פרויקט הדיגיטציה ותפעל לזרז את ביצועו", כתב מבקר המדינה. "על הנהלת הרשות לנקוט את האמצעים הנדרשים לאחזקת חומרים ארכיוניים בהתאם לתנאי השימור והגניזה הנדרשים על ידי גנזך המדינה, וכן עליה לפעול לאלתר לעמידה בהוראות הבטיחות למניעת שרפות".
השידור הדיגיטלי: המחיר הסופי גבוה בהרבה מהאומדן
מבקר המדינה גם בכן את המעבר של ערוץ 1 לשידור ב-HD, בהשקעה של כ-28 מיליון שקלים בשנים 2010 עד 2013. על פי דוח המבקר, לפרויקט ה-HD לא מונה מנהל פרויקט למרות שמונו 6 בעלי תפקידים לטפל במהלך זה על היבטיו השונים. בלי קיומה של ועדת פרויקטים, לא נעשה מעקב אחר התקדמותו של פרויקט זה ועמידה במסגרת התקציב שנקבעה לו.
"בחלק מהמכרזים שנעשו במסגרת הפרויקט, האומדן הכספי של ההתקשרות שהיחידה הצורכת הציגה לוועדת המכרזים, היה נמוך בשיעור ניכר מהסכום שהוועדה אישרה לבסוף להתקשרות עם החברות, וההפרש הכספי הכולל היה כ19 מיליון שקלים", כתב המבקר שפירא.
בהמלצותיו, כתב המבקר כי התגלו "ליקויים משמעותיים בתכנון פרויקט המעבר לשידור דיגיטלי בניהולו, בביצועו ובבקרה עליו - ליקויים שאינם מתיישבים עם כללי המינהל התקין ועם החובה לפעול בחיסכון וביעילות. אופן תפקודם של הגורמים שהיו מעורבים בתהליכי המכרזים של הפרויקט היה בלתי תקין, והוא מעיד על היעדר זהירות בהוצאת כספי ציבור".
