ניתוח קמפיין

ביטוח ישיר, פלאפון והפיס: רעיון טוב שלא מומש עד הסוף

ג'ונתן הווארד, 'פסיכולוג פרסום' שמאבחן 'מחלות' במשרדי פרסום, עבד בעבר ברשת סאצ'י ו-BBDO בלונדון, מנתח עבור אייס 3 פרסומות חדשות. על מפעל הפיס: "נראה שהצוות היה כל כך מרוצה מהנרטיב ששכח לעשות משהו מעניין"
ג'ונתן הווארד | (6)

לכל המהלכים האלו יש דבר אחד במשותף: הזדמנויות שהוחמצו. בכולם מופיע גימיק כלשהו, עליו הם מסתמכים יתר על המידה, וכושלים בניסיון למצות אותו במלואו. אם היו עושים זאת, הם היו יכולים להיות מוצלחים מאוד.

מפעל הפיס: הם איבדו אמון בקמפיין שלהם עצמם. זה אירוני שמפעל הימורי לוטו פספס כאן הזדמנות גדולה. לקמפיין יש תובנה נחמדה מאחריו: כנראה שלא תזכה בסכום שיאפשר לך לחיות כמו רוק-סטאר, אבל לפחות תוכל להרוויח מספיק כדי לבזבז ללא דאגות. בריף פשוט ונחמד, מבוסס על תובנת מוצר אמיתית. זאת אסטרטגיה טובה שיכולה הייתה להוביל לקמפיין מעולה. מדובר גם באינסייט טוב עבור אנשי הקריאייטיב - כשמדובר בנסיון להמחיש מה תוכל לעשות עם זכייה קטנה, יש בידיהם תפריט רחב של אפשרויות לבחור מתוכן.

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

טיול לרומא הוא די מובן מאליו, ואין בזה שום רע, משום שרבים אחרים היו עושים את אותו הדבר. להציג את אותו הזוג בפרסומות שונות עם נרטיב רציף זה רעיון מעולה, והזדמנות לפרסום שמייצר מעורבות. קשה לטעות כאן.

מהסיבות האלו חבל לראות שהם לא ניצלו את ההזדמנות למשהו יותר דרמטי מהחבר שחוזר לתלבושתו המקורית. רציתי לראות אותם מתפצלים, לראות אותה ניצבת בפני פיתוי על ידי גבר לטיני וכן הלאה. זה נראה כאילו הצוות היה כל כך מרוצה מההמשכיות של הנרטיב אותו הם בנו שהם שכחו לעשות איתו משהו מעניין. המקרה הזה הוא שיעור ללקוחות ומשרדים: ברגע שיש לכם את הבסיס לרעיון מצוין, או גימיק טוב - קחו אותו למיצוי מלא. אל תנפנפו בגימיק כדגל ואז תוותרו על החלק הקריאיטיבי, לכו עד הסוף. אז מי הביע חשש? מי עצר את הקמפיין מלהפוך לכיף אמיתי?

פלאפון: סטוריבורד נחמד - חבל על הסרטון. אני יכול להבין מדוע פלאפון החליטה להיות כל כך פשוטה וישירה עם ההכרזה על המוצר. אני מניח שהוא שווה את ההכרזה. אני אוהב גם את האגרסיביות של הצבעים בהם הם משתמשים במגלשות - עם הסלקום בסגול והאורנג' בכתום. עם זאת מדובר בדוגמא נוספת של הסתמכות על גימיק, על חשבון יצירת עניין. יש לא מעט דברים שהם היו יכולים לעשות עם הדמויות במגלשות, לדוגמא, הם היו יכולים למשל להשתמש ברקע. זה נראה כאילו הם שכחו למלא את כל התמונה. זאת פרסומת של 20 שניות שנראת כמו קטע שנחתך ל-10 שניות (בדקתי שוב שאכן מדובר בסרטון של 20 שניות, כי זה נדמה כל כך קצר). באותה מידה, הם היו יכולים להראות רק את הסטוריבורד כי הפרסומת עצמה לא הייתה יותר מעניינת.

ביטוח ישיר: מבנה טוב של מערכון - חבל שזה לא היה מצחיק כי אהבתי אותו. מבנה המערכון טוב מאוד: הסטטוס של מערכת היחסים בין הדמויות הוא טוב; היפוך הרגשות של הציפור גורם למערכון לנוע קדימה, והמסר של המוצר/שירות מועבר תוך כדי העלילה הדרמטית. זה מסוג הפרסומות שאתה שונא או אוהב. אני אוהב אותה - בגלל המבנה שלה. יש לי רק בעיה אחת איתה: היא לא כל כך מצחיקה. אם הייתה שם 'פאוזה' למספר שניות לפני שהציפור מתחילה לבכות בפעם השנייה, זה היה יכול להיות מצחיק הרבה יותר.

בבקשה, קריאייטיב: כשאתם כותבים מערכון שבנוי על מערכת יחסים (מה שהיה במקרה המוצג), עשו מערכון של מערכת יחסים, לא תשדיר על מוצר/שירות. במקרה הזה, הם עשו את זה נכון. ברוב המקרים אתה יכול לדעת עד כמה הלקוח מאמין בקריאייטיב על פי מספר הפעמים שהמסר לגבי המוצר מופיע. ככל שיש חזרה על המסר, כך זה מראה שהלקוח לא מאמין ברעיון. במקרה הנוכחי, המסר הוזכר רק פעם אחת ב-45 שניות. חייבים לכבד את זה.

לקריאת הטור באנגלית בבלוג של הפורום לתקשורת שיווקית.

הכותב ג'ונתן הווארד הוא בעל עביר עשיר בענף הפרסום. בין הסוכנויות בהן הועסק: Saatchi & Saatchi ו-Abbott Mead Vickers BBDO בלונדון. בנוסף משמש הווארד כמדריך בכיר באקדמיית הרעיונות הבינלאומית של סאצ'י אנד סאצ'י. במסגרת פעילותו הוא לקח חלק בעיצוב אסטרטגייה מיתוגית בינלאומית לגופים כמו FedEx, Gillette, Visa, Hewlett-Packard ו-British Telecom. הווארד נחשב ל'פסיכולוג פרסום' ויועץ שפיתח מתודולוגיה ייחודית לפיה הוא מאבחן כשלים בניהול מהלכים ארגוניים במשרדי פרסום ובקרב מחלקות השיווק של הלקוחות המפרסמים. ג'ונתן מעביר קורסים וסדנאות בישראל במסגרת הפורום לתקשורת שיווקית MC Forum.

* העברנו להווארד 3 פרסומות מהתקופה האחרונה לניתוח מקצועי, במסגרתו הוא מאתר את ה'מחלות' המשותפות למשרדים מאחורי הקמפיינים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דין דין 23/10/2012 16:21
    הגב לתגובה זו
    חלק מהעובדים שם בטוחים שהשמש עולה מהאחוריים שלהם לכן לא באמת משנה מה הבחור חושב או מי הוא הם הרי חשבו על הרעיון!!! הוא חייב להיות טוב:)
  • 4.
    טור מצויין ודוגמאות ראויות ביותר (ל"ת)
    ג׳וני 22/10/2012 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פרו 22/10/2012 11:12
    הגב לתגובה זו
    באופן כללי כשקוראים את הדברים שלו הוא די מפרגן לשלושת הקמפיינים. רק אצלנו הכותרת דווקא שלילית...
  • 2.
    סימה 21/10/2012 21:32
    הגב לתגובה זו
    הוא דווקא מאד מחמיא לקמפיין הזה. המילה "נחמד" באנגלית היא הרבה יותר חזקה מאשר בעברית כך שהתרגום לפעמים מאבד את כוונת המחבר
  • 1.
    חיים יבין 21/10/2012 15:59
    הגב לתגובה זו
    ולא גימיק חד-פעמי, מדובר בפלטפורמה שהפכה את חישגד למשחק המצליח בפורטפוליו של מפעל הפיס (עבר את הלוטו !!!) ושהתובנה ה"נחמדה" זכתה להוקרה גלובלית מאיגוד הלוטרי העולמי... בקיצור, נשמח לנתח את הקמפיינים של ה"גאון מלונדון"
  • חיים לא בעניינים 22/10/2012 09:14
    הגב לתגובה זו
    לא ממש צריך ללמוד מהקמפיינים של חישגד
הכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקוהכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקו
רייטינג

הכוכב הבא בראש הפריים טיים

בערב עם ריאליטי חזק, הוא כמעט תמיד בראש, וכך גם עם שידור "הכוכב הבא" לקראת אירוויזיון 2026, שהשתלט על רצועת הפריים טיים 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג
המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 14.7% רייטינג ו-352 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.1% רייטינג ו-215 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 5.9% רייטינג ו-144 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 95 אלף צופים ו-4% רייטינג.


פריים טיים

תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, אבל כשיש ריאליטי, כמעט תמיד הוא בראש הטבלה, וכך גם היה אתמול עם "הכוכב הבא", שהיה עם רייטינג של 16.9% רייטינג ו-432 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "ווארט" של ערוץ 13, עם 7.9% רייטינג ו-182 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי, עם 7.1% ו-189 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.1% רייטינג ו-150 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-66 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג אבל במקום הראשון מבחינת כמות צופים, 67 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 2% רייטינג ו-59 אלף צופים. 

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור היה בראש ועמד על רייטינג של 2.7% ו-52 אלף צופים, ואילו אחריו היה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.9% רייטינג, ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגר המשדר המיוחד לזכרו של הדר גולדין ז"ל ששודר ברשת, עם 1.7% רייטינג ו-38 אלף צופים. 

בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.5% ו-78 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 3.3% רייטינג ו-69 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.2% רייטינג ו-30 אלף צופים בלבד. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.