בונדס הוא הכינוי המקובל לאגרות החוב שמנפיקה מדינת ישראל בעיקר בקרב יהודים ותומכי ישראל בארצות הברית ובעולם, באמצעות חברה ייעודית. מדובר בערוץ גיוס חוב ייחודי, שבו למשקיע יש מוטיבציה כפולה של תמיכה ושל תשואה, ולכן הביקושים בו עולים דווקא בתקופות משבר.
בתקופות לחימה נרשמו בו גיוסים בהיקף מאות מיליוני דולרים בזמן קצר, וגופים ציבוריים ומדינות בארצות הברית רכשו אגרות חוב ישראליות כמחווה של תמיכה. מבחינת המדינה מדובר במקור מימון יציב שמפחית תלות בשוקי ההון הבינלאומיים, אם כי בעלות שאינה בהכרח זולה יותר.
עבור מי שעוקב אחר תקציב המדינה ואחר גיוסי החוב, זהו רכיב שמסייע בעת עלייה בגירעון ובלחץ על שוק האג"ח הממשלתי.
הרשות הפיננסית בלוקסמבורג לא תמשיך לאשר את התשקיפים שמאפשרים את מכירת האג"ח באיחוד האירופי החל מספטמבר; משרד האוצר יצטרך למצוא כתובת רגולטורית חדשה, אך יכולת המימון של המדינה אינה עומדת כרגע בסכנה - רק בינואר היא גייסה 6 מיליארד דולר בהנפקה בינלאומית
וזכתה לביקושים של 36 מיליארד דולר. ברקע: הלחץ הפוליטי באירופה מתחיל לחלחל גם לשוקי ההון
