נייס ממשיכה להתרחב: גייסה ב-2009 72 עובדים בישראל ו-120 בשאר העולם
בשנת 2009 הגדילה חברת נייס את מצבת כוח האדם שלה בישראל ב-72 עובדים, כך עולה מהדו"ח השנתי המורחב (20F) שפרסמה החברה בחול המועד. בסוף השנה החולפת העסיקה נייס בישראל 1,086 עובדים, זאת לעומת 1,014 עובדים בסוף 2008 ו-923 בסוף 2007.
הגידול בכוח האדם של נייס המנוהלת על ידי זאבי ברגמן לא חל רק בישראל, אלא גם ברחבי העולם. בסוף 2009 העסיקה נייס ברחבי העולם 2,596 עובדים, זאת לעומת 2,404 עובדים בסוף 2008, גידול של 8%.
חלק מהגידול בכוח האדם של נייס הוא אורגני, אולם בחלקו גם קשור לרכישות אותן ביצעה החברה בשנת 2009. בשנה הקודמת הכריזה נייס על 4 עסקאות לרכישת פעילויות בתחומים משלימים בהיקף כולל של 107 מיליון דולר.
הרכישה המהותית מבין הארבעה היא של חברת פורטנט שהוכרזה בספטמבר 2009 תמורת 73 מיליון דולר. פורטנט עוסקת במתן פתרונות תוכנה לניתוח הלבנות הון ולמניעת פשעים כלכליים לתעשיית השירותים הפיננסיים והיא מוזגה לתוך חברת הבת אקטימייז שנרכשה בסוף 2007 תמורת 280 מיליון דולר.
שתי רכישות נוספות שביצעה נייס הן של חברות ישראליות. מדובר בחברת אורסוס הישראלית המספקת תוכנה בתחום הניטור והשליטה במערכות המחשוב הארגוניות שנרכשה תמורת 22 מיליון דולר. הרכישה הושלמה בינואר 2010. הרכישה הישראלית הנוספת היא של חברת Hexagon תמורת סכום של 7.8 מיליון דולר. נייס תשלם בעבור הרכישה תשלום נוסף של עד 2.5 מיליון דולר עבור שירותים שתקבל מהמוכרים של החברה.
נתוני אקטימייז נחשפים
בתוך כך, הדו"ח הכספי המורחב מאפשר הצצה חלקית לתוצאותיה הכספיות של חברת הבת אקטימייז העוסקת במניעת הונאות הון. הכנסותיה של אקטימייז בשנת 2009 הסתכמו ב-71.7 מיליון דולר, עלייה של 23% בהשוואה לשנת 2008. עם זאת, בשורה התחתונה, אקטימייז חתמה את 2009 עם הפסד תפעולי של 15.7 מיליון דולר לעומת הפסד של 21.5 מיליון דולר בשנת 2008.
מקורו של ההפסד הוא חשבונאי בעיקרו ונובע מהפחתות של נכסים לא מוחשיים שנכנסו למאזנה של נייס כשרכשה את אקטימייז בשלהי 2007. נייס שילמה 280 מיליון דולר עבור אקטימייז ו'קיבלה' נכסים לא מוחשיים בהיקף של 71 מיליון דולר ומוניטין בהיקף של 220 מיליון דולר. בעוד המוניטין נמדד אחת לשנה ולא נפגע, על פי כללי החשבונאות נייס נדרשת לבצע הפחתה של הנכסים הבלתי מוחשיים (פטנטים, טכנולוגיה ועוד).
הדו"ח הכספי המורחב של נייס מספק גם נתונים אודות מימושי האופציות הקיימות בידי מנהלי ועובדי נייס. בשנת 2009 מימשו העובדים 1.16 מיליון אופציות במחיר מימוש ממוצע של 16.8 דולר לאופציה ובכך הזרימו לקופתה של נייס כ-20 מיליון דולר. הרווח הכולל לעובדים מהמימושים עמד על כ-15 מיליון דולר.
תמחור מחדש של אופציות
כמו כן, בשיא המשבר ביצעה נייס תמחור מחדש של האופציות בידי העובדים באופן שבו עובדים ויתרו על האופציות שהיו להם במחירי מימוש גבוהים וקיבלו במקומם אופציות חדשות במחיר מימוש נמוך יותר, אך בכמות קטנה יותר. בסה"כ 1.76 מיליון אופציות שהיו בידי העובדים נמחקו כתוצאה מהמהלך ובמקומם הונפקו להם 576 אלף אופציות חדשות. עלות ההחלפה הכוללת הסתכמה ב-4.7 מיליון דולר שמתוכם 884 אלף דולר הוכרו בשנת 2009.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
