מתקשים להחליט: אין תמימות דעים בנוגע להחלטת הריבית של בנק ישראל

הכלכלנים העוקבים אחרי המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי בישראל מתקשים גם הפעם להסכים על הדרך בה ינהג העומד בראשו, הפרופסור סטנלי פישר, בהחלטת הריבית הקרובה.

בפגישתו הקודמת, החליט בנק ישראל להותיר את הריבית המוניטרית לחודש יוני ללא שינוי על רמה של 1.5%. ההחלטה לעשות כן הוכרעה בעיקר, על רקע ההחרפה בשוקי ההון בעולם עקב משבר החוב באירופה וחוסר הוודאות בנוגע להשפעתה.

בדומה להחלטה הקודמת גם הפעם אין תמימות דעים בקרב הכלכלנים לגבי הדרך בה ינהג בנק ישראל. מצד אחד עומדים המצדדים בהעלאת ריבית, המסתכלים בעיקר על החשש להיווצרות בועת מחירים בשוק הדיור ועל הפעילות המשקית - ברבעון הראשון של השנה צמח המשק בשיעור של 3.6% - שהריבית השלילית במונחים ריאליים (1.5%-), אינה מתאימה לה.

כמו כן, מציינים הכלכלנים התומכים בהעלאת ריבית את העובדה כי בחודש האחרון מספר בנקים מרכזיים בעולם בחרו להעלות את הריבית המוניטרית (קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד ועוד) לאור ההתאוששות הכלכלית המקומית.

מנגד, עומדים אלו שטוענים, כי לחצים אינפלציוניים המסכנים בצורה קשה את יציבות המחירים אין כרגע וכל העלאת ריבית רק תגדיל עוד יותר את פער הריביות מול כלכלות אחרות בעולם, כגון ארה"ב, בהן הריבית לא צפויה לעלות בעתיד הנראה לעין, ותביא לייסוף מיותר של השקל אל מול סל המטבעות, דבר אשר יפגע בייצוא מישראל.

בשבוע שעבר פורסם, כי מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים צנח, לראשונה מזה כשנה, ב-11.1% לרמה של 48.1% בחודש מאי, זאת לעומת רמה של 59.2% באפריל. רף ה-50% מבחין בין התכווצות בקצב הצמיחה, לעומת התרחבות. חלק מהכלכלנים, מציינים את נתון זה כסממן נוסף להאטה בצמיחה בישראל, המצדיקה דחייה בהעלאת הריבית והותרתה על כנה גם החודש.

המלצות לחוד ומעשים לחוד

מגמה נוספת הבולטת בתחזיות מחלקות המחקר להחלטת הריבית היא ההבדל בין המלצות גופי המחקר לבין התחזיות לגבי ההחלטה בפועל. לדוגמא, בהראל פיננסים מציינים, כי על רקע סימני ההאטה בצמיחה, אי ודאות בנוגע לצמיחה באירופה ובעיקר הירידה החדה בחודשיים האחרונים ביצוא הסחורות, בנק ישראל היה מעדיף לא להעלות החודש את הריבית. אולם, העלייה בציפיות לאינפלציה, עדכון נתוני הצמיחה והיצוא ברבעון הראשון כלפי מעלה והמשך העלייה במחירי הדירות תומכים בהעלאת ריבית.