סייבר התקפי הוא תחום העוסק בפיתוח כלים לחדירה למערכות מחשב ולמכשירי קצה, בעיקר עבור גופי מודיעין ואכיפה ממשלתיים. ישראל מהמדינות הבולטות בענף בזכות כוח אדם שהוכשר ביחידות הטכנולוגיות של הצבא.
המודל העסקי נשען על מכירת רישיונות למדינות, אך הוא
כפוף לפיקוח ייצוא ביטחוני, ולכן שוק היעד מוגבל ומשתנה לפי שיקולים מדיניים. הסיכון המרכזי הוא רגולטורי ותדמיתי: הגבלות של ממשלות זרות ורשימות שחורות עלולות לסגור שווקים שלמים ולפגוע בשווי החברה. עסקאות מכירה בענף מתבצעות לרוב מול קרנות פרייבט אקוויטי
המתמחות בביטחון, והן מגלמות סכומים של מאות מיליוני דולרים.
חוקרי Unit 42 של פאלו אלטו נטוורקס חשפו ניסיון תקיפה שבו תוקפים התחזו ל-Dubai Airports ופנו למהנדס תוכנה בעיראק עם הצעת עבודה ומבחן תכנות זדוני. לפי החוקרים, הפעילות קשורה לגורם המזוהה עם איראן, ונמצאה גם זיקה לניסיון לגנוב פרטי התחברות מגוף ישראלי
