החוק מאפשר עד 1,000 ₪ לכל הודעה, אבל בתי המשפט פוסקים לרוב פחות. המחשבון מפריד בין התקרה לבין מה שסביר לקבל
איך הגיעו ההודעות
בקשת הסרה: תשובה ״הסר״, לחיצה על קישור ההסרה, מייל או פנייה בכתב. אם לא ביקשתם, השאירו 0.
הסכמה וקשר עם השולח
טווח פיצוי סביר לפי הפסיקה
0 ₪
0התקרה בחוק
0 ₪
התקרה בחוק: 1,000 ₪ להודעה אסורה
0 ₪
הסכום שכדאי לתבוע
0 ₪
אגרת תביעה קטנה
1% מסכום התביעה, לפחות 50 ₪. בזכייה בית המשפט יכול לחייב את הנתבע להחזיר אותה
0 ₪
צפי נטו באמצע הטווח
אחרי האגרה, לפני הוצאות משפט שאולי ייפסקו
החוק חל על ארבעה ערוצים: SMS, דואר אלקטרוני, פקס ומערכת חיוג אוטומטי, כולל צינתוק. שיחת מכירה מנציג אנושי לא בתחום שלו.
עד 1,000 ₪ לכל הודעה, בלי להוכיח נזק, והסכום מצטבר. בפועל בתי המשפט שוקלים את היקף ההפרה ואת ההרתעה הנדרשת ופוסקים לא פעם כמה מאות שקלים להודעה.
אין חובה לבקש הסרה לפני שתובעים. עם זאת, הודעות שממשיכות להגיע אחרי בקשת הסרה הן הראיה החזקה ביותר.
חריג הלקוח: מי שמסר פרטים ברכישה, קיבל הודעה שישלחו לו פרסומות והזדמנות לסרב, ומקבל פרסומות על מוצרים דומים, לא יכול לתבוע על ההודעות שלפני בקשת ההסרה.
תביעות קטנות: עד 39,900 ₪, אגרה של 1% ולפחות 50 ₪, בלי עורך דין, ועד חמש תביעות בשנה באותו בית משפט.
סיום מנוי נחשב בקשת הסרה. מי שסיים עסקה מתמשכת, למשל מנוי או חבילת תקשורת, נחשב כמי שסירב לקבל פרסומות מאותו מועד.
שמרו ראיות: צילומי מסך עם מספר השולח והשעה, את בקשת ההסרה ואת ההודעות שהגיעו אחריה.
המחשבון מציג הערכה בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הטווח הסביר הוא מודל שמבוסס על פסקי דין שפורסמו, בהם 250 ₪ להודעה שנשלחה אחרי בקשת הסרה ופסק דין של בית המשפט העליון שפסק 10,000 ₪ על 27 הודעות, ובית המשפט רשאי לפסוק סכום אחר לפי נסיבות המקרה. התקרה והאגרה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת ותקנות בתי המשפט לתביעות קטנות, נכון ל-2026.