הלשונית השנייה מציגה שבע נקודות.
עידן התמורות הנדיבות מסתיים
דירת 3 חדרים ישנה שהפכה לדירת 4 חדרים עם ממ״ד, מרפסת, מעלית וחניה הופכת נדירה. התקן המקובל היום נע סביב 12 מ״ר, ולעיתים יורד ל-8-10 מ״ר.
יותר רשויות מגבילות ל-12 מ״ר כתקרה
בת ים הצטרפה ב-2025, בין היתר כדי למנוע מכרזי דיירים שבהם יזמים מבטיחים 25-40 מ״ר ואז הוועדה מאשרת היקף קטן בהרבה.
הבעיה בקבלנים, לא רק ברשויות
קבלנים מבטיחים הכל, אך במבחן המציאות חוזרים לדיירים ומצמצמים תמורות בטענות של התייקרות ועיכובים. הדיירים, שמוחזקים כבני ערובה עם הדירה, מעדיפים לרוב להתקדם ולהתפשר.
מעבר אפשרי למודל יחסי לגודל
חלוקה לפי גודל הדירה הישנה תשפר את התמורה לדירות הגדולות ותצמצם אותה בדירות הקטנות. ערעור שממתין להכרעת בית המשפט העליון עשוי להאיץ את המהלך.
הכלכלה השתנתה
ריבית בנק ישראל 3.5% לעומת 0.1% ב-2021, עלויות בנייה שעלו, היטלים ומטלות ציבור, ורווח יזמי מזערי של 16-17% שקבע השמאי הממשלתי, כולם שוחקים את התמורה לבעלים.
הכדאיות עדיין קיימת, אך משנה אופי
העסקה עוברת ממודל של השבחה נדיבה למודל של החלפת נכס ישן בנכס חדש, ממוגן ובטוח יותר. הרווח מגיע יותר מעצם הבנייה החדשה ופחות מתוספת של חדר.
מתי כדאי יותר
בבניינים ישנים, חסרי ממ״ד ומעלית, עם צורך בשיפוץ רחב ופוטנציאל השבחה. פחות כדאי כשהדירה הקיימת גדולה ואיכותית, התוספת קטנה, ותקופת הבנייה ארוכה.