סחורה חמה: "אנו עומדים לראות הרבה מאד החלפות ידיים של קניונים"

כך מעריך עופר שחטר, מנכ"ל אריאל פרומול, החברה הגדולה בארץ לניהול קניונים. "הרוכשים מנצלים את ההזדמנות לקנות כשהמחיר נמוך", הוא אומר בראיון ל-Bizportal
עינת פז-פרנקל |

בימים האחרונים עולים לכותרות מגעים - ואף עסקאות - לרכישת קניונים על ידי חברות גדולות שאחיזתן בקניונים כבר מבוססת למדי. האם מדובר בתופעה חולפת או שמא אנו עדים לתחילתה של מגמה משמעותית? נראה כי, מצד אחד, יש מי שמעוניין, ואף צריך למכור, ומצד שני, יש מי שמזהה את ההזדמנות בשוק הקניונים וקופץ על המציאה.

האם מסעי הקניות של אשטרום ושל מליסרון, שבשליטת יולי עופר, מסמנים את תחילתו של מהלך נרחב בו קניונים רבים ברחבי הארץ יימכרו? עופר שחטר, מנכ"ל חברת אריאל פרומול, החברה הגדולה בארץ לניהול קניונים, התייחס לעניין בשיחה עם Bizportal.

במהלך השנה-שנתיים הקרובות מעריך שחטר כי חברות שבבעלותן קניון אחד או שניים ימכרו את הנכסים לקבוצות להן ניסיון רב בתחום הקניונים. "זהו מפגש בין מוכרים שצריכים כסף לקונים שמעוניינים להרחיב את תחום הליבה שלהם בעבור סכומים נמוכים יחסית", אומר שחטר.

"בשנה-שנתיים הקרובות תהיינה הרבה מאד החלפות ידיים של קניונים", מסביר שחטר. "מחד, חברות שזהו אינו תחום העסקים העיקרי שלהן יכולות עכשיו למכור בעשרות מיליוני דולרים, מה שיעזור להם במימון. מאידך, חברות שיש להן כסף מנצלות את ההזדמנות עכשיו שהמחיר נמוך - חברות כמו קבוצת קניוני ישראל, עזריאלי, ריט 1 וחברות הביטוח, להן מספר נכסים בתחום". עם זאת, הוא מדגיש כי "רוב רובם של הקניונים בארץ כבר בידיים של החברות הגדולות. כבר לא נשארו הרבה קניונים טובים לרכוש, אבל עדיין יש".

עסקאות שעומדות על הפרק כוללות את מכירת קניון רמת אביב של אפריקה ישראל, המוערך ב-1.5 מיליארד שקלים, בחבילה אחת עם קניון סביונים למליסרון של עופר. מליסרון ואשטרום גם מנהלות מו"מ לרכישת חלקה של כור נכסים בקניון "חוצות המפרץ" בחיפה, בעסקה של 133 מיליון שקל. עסקאות שנסגרו לאחרונה כוללות את המהלך של הראל, שרכשה את השלב האחרון בקניון הגבעה בגבעת שמואל, מה שהביא את ההשקעה הכוללת שלה בו ל- 190 מיליון שקלים. במקביל, ממשיך המו"מ של הראל עם בריטיש ישראל, שמעוניינת לקנות את השלבים הראשונים של הקניון ().

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.