הנכס מייצר תשואה של 3.8% בלבד, אבל נרשם בספרים לפי שווי שמגלם תשואה הרבה נמוכה יותר. שיעור היוון נכון לנכס כזה הוא 6.5% ומעלה — אם היו מיישמים אותו, שווי הנכס היה מתרסק. הבעיה: שמאי מקרקעין תלויים בחברות לפרנסתם, מה שיוצר לחץ להעריך גבוה.

אפשרי — אבל יש מלכוד. אם ירידות מחיר יגיעו לפרויקט, התפוסה אמנם צפויה לעלות, אבל פוטנציאל התשואה על הנכס ירד. כלומר, הדרך הכי ריאלית לתפוסה גבוהה היא דרך הורדת מחיר — שתפגע בתשואה ובשווי. בכל מקרה, ייתכן שרק אז השמאים יחליטו על הפחתת שווי.

פרויקט מילניה הוא מדד לבעיה רחבה יותר. משרדים ריקים נפוצים בראשון לציון, פתח תקווה ובני ברק. השילוב של עבודה היברידית, AI שמצמצם משרות, והיצע גדול — יוצר עודף שטחים. מרכז תל אביב מחזיק מעמד טוב יותר, אבל המעגל העוטף סובל.

פרשקובסקי נסחרת ב-3.2 מיליארד ₪ ויש לה הון של מעל 2 מיליארד ₪. הפרויקט גדול ומשמעותי בפני עצמו — אבל מחיקה בו לא תשפיע דרמטית על הקבוצה כולה. הסיכון האמיתי הוא תקדים: אם דפוס הערכות השווי יימשך, המשקיעים עלולים לתמחר סיכון גבוה יותר לכל הפורטפוליו.