רובוטי פיג'ר 03 עמדו בעמדת מיון וביצעו משימה חוזרת: קריאת ברקוד על חבילה קטנה, ואז הנחתה על מסוע כשהברקוד פונה כלפי מטה. השידור התחיל ב-13 במאי כניסוי של 8 שעות — ואחרי שהחזיק, החברה המשיכה ל-24/7 רציף עם תחלופה בין רובוטים.

המתמחה האנושי ניצח — בפער קטן. איימה ז'ראר, מתמחה בחברה, סיים עם 12,924 חבילות מול 12,732 של הרובוטים. הקצב שלו היה 2.79 שניות לחבילה לעומת 2.83 של הרובוטים. הוא קיבל הפסקות אוכל ומנוחה בהתאם לדיני העבודה בקליפורניה.

פיג'ר טוענת שאין מפעילים אנושיים שמכוונים תנועות. לפי החברה, כל החישוב מתבצע על גבי החומרה של הרובוט עצמו — לא בענן. הרובוטים מחוברים ברשת רק לצורך תקשורת, בין היתר כדי "לבקש" החלפה כשהסוללה מתרוקנת. אבל קשה לאמת זאת עצמאית — לתעשייה היסטוריה של הדגמות שבהן רובוטים הופעלו מרחוק, כולל דוגמאות סביב רובוטים של טסלה.

פיג'ר מייחסת את היכולת למערכת רשת נוירונים בשם הליקס 02, שאמורה לאפשר שליטה בכל הגוף לאורך משימות מתמשכות. האימון כלל:
כל רובוט עובד כ-3 עד 4 שעות לפני ירידה בסוללה, ואז מוחלף ברובוט אחר. שידור 24/7 אינו אומר רובוט אחד ברציפות — אלא מערך בתחלופה.

צופים העניקו שמות לרובוטים, החברה הוציאה מרצ'נדייז כולל חולצות עם דמויות הרובוטים, ושווקי הימורים ברשת (פולימרקט) פתחו הימורים על משך הפעילות ומספר החבילות. מנכ"ל החברה ברט אדקוק הנמיך ציפיות מראש בהכרזה ש"יש סיכוי גבוה שמשהו יישבר" — מה שדווקא הזמין את הקהל לצפות.

כן. הדגם הקודם, פיג'ר 02, עבד 11 חודשים במפעל BMW בספרטנבורג, דרום קרוליינה. הרובוטים עבדו במשמרות של 10 שעות, ביצעו הוצאה והנחה של חלקי פח על מתקן ריתוך, ופיג'ר ו-BMW טוענות שהפעילות תרמה לייצור של 30,000 כלי רכב BMW X3.

מיון חבילות בעמדה קבועה הוא תרחיש נוח יחסית — סביבה מוגדרת, תנועות חוזרות, אובייקטים שמגיעים באותו אזור. מה שעדיין לא הוכח: התמודדות עם חבילה שנקרעת, ברקוד שלא נקרא, שינוי קצב פתאומי, או מעבר בין משימות שונות ללא תכנות מחדש. לפי צופים בשידור — הרובוטים נראו לעיתים "מגששים" סביב תפיסה לא מוצלחת, מה שמספיק כדי לאבד יתרון שנצבר לאורך שעות.

פיג'ר ניסתה לעשות שינוי תודעתי: להפוך רובוט דמוי אדם ממשהו שרואים פעם ברבעון בסרטון, למשהו שיושב ברקע כל היום ומבצע עבודה בפועל. זה עובד כפורמט רשת חברתית — אבל גם חושף טעויות בזמן אמת, מה שסרטון קצר לא עושה. הביקורת העיקרית: טיפול לא עדין, נפילות, ושאלות על אוטונומיה. עבור המשקיעים, ההוכחה תגיע ממחיר-תועלת ביחס לרובוטים תעשייתיים ייעודיים — שלעיתים זולים יותר למשימה בודדת.