כלל ה-300: כמה כסף צריך כדי לפרוש

כמה הון צריך לצבור כדי להפסיק לעבוד? לפי כלל ה-300 מכפילים את ההוצאה החודשית שתצטרכו לממן מהחיסכון ב-300, ומקבלים את היעד. כאן תמצאו את הנוסחה, דוגמאות מספריות, את ההבדל בין משיכה של 4% ל-3% בשנה ואת ההתאמות שצריך לעשות בישראל בגלל מס רווחי הון, פנסיה וקצבת זקנה. למה לפרישה מוקדמת צריך הרבה יותר, בכתבה המלאה: כמה כסף צריך כדי להפסיק לעבוד בגיל 45?
מדריך פרישה כלכלית

כלל ה-300
הנוסחה הפשוטה לחישוב
יעד הפרישה שלך

כמה כסף צריך כדי לפרוש ולא לעבוד יותר? כלל ה-300 נותן תשובה פשוטה, ברורה ומבוססת מחקר - בלי לחשב שנים קדימה

הנוסחה
יעד הפרישה = הוצאות חודשיות × 300
לדוגמה: הוצאות של 15,000 ₪ בחודש → צריך לצבור 4.5 מיליון ₪

למה דווקא 300?

הכלל נגזר ממחקר טריניטי (1998) שבחן תיקי השקעות היסטוריים לאורך עשרות שנים. המחקר מצא שתיק המורכב ממניות ואגרות חוב ישרוד 30 שנה ויותר אם מושכים ממנו לא יותר מ-4% בשנה.

4% בשנה = 1/300 בחודש. לכן: כדי למשוך X שקל בחודש לנצח (בסבירות גבוהה), צריך תיק בגודל X כפול 300.

כלל 4% = כלל 300 = אותו דבר, בדיוק.

דוגמאות מספריות

הוצאה חודשית
8,000 ₪
2.4M
₪ יעד
הוצאה חודשית
15,000 ₪
4.5M
₪ יעד
הוצאה חודשית
25,000 ₪
7.5M
₪ יעד

חשוב: ה"הוצאות" הן מה שצריך מהתיק בלבד. אם מקבלים פנסיה או קצבת ביטוח לאומי - מחסירים אותן קודם.

4% או 3%? ומה ההבדל?

שיעור המשיכה קובע כמה גדול צריך התיק. שיעור נמוך יותר = בטוח יותר = צריך הון גדול יותר.

שיעור משיכה
4%
כלל ה-300. מבוסס על המחקר ההיסטורי. עובד טוב לפרישה של 30 שנה. מעט יותר מסוכן לפרישה מוקדמת מאוד.
שיעור משיכה
3%
כלל ה-400. שמרני יותר. מומלץ לפרישה מוקדמת (מתחת לגיל 55) או לאנשים שרוצים שולי ביטחון גדולים.

יתרונות ומגבלות הכלל

יתרונות

  • פשוט ומהיר לחישוב
  • מבוסס מחקר אמיתי
  • נותן יעד ברור לחיסכון
  • עובד גם בלי ייעוץ מקצועי

מגבלות

  • לא מתחשב במיסים
  • מבוסס על שוק ההון האמריקאי
  • לא כולל הוצאות רפואיות גבוהות
  • לא מתחשב בפנסיה ובביטוח לאומי

כלל ה-300 בהקשר הישראלי

מה צריך להתאים לישראל

מיסוי: על תיק השקעות נזיל יחול מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. זה אומר שהיעד האמיתי גבוה ב-12-15% מהחישוב הנקי.

פנסיה: ישראלים מקבלים קצבת פנסיה וקצבת זקנה מביטוח לאומי (מגיל 67 לגבר, 65 לאשה). אלו מפחיתות את ה"הוצאות" שצריך לממן מהתיק.

תשואה ריאלית: הכלל עובד על תשואה ריאלית (אחרי אינפלציה) של כ-4-5%. בישראל, עם אינפלציה ממוצעת של כ-3%, תשואה נומינלית של 7% = 4% ריאלי.

איך מיישמים בפועל?

1
חשבו את ההוצאות החודשיות בפרישה - כמה תצטרכו לחיות ברמה שתרצו, כולל חופשות, טיפולים, רכב
2
הפחיתו קצבאות קבועות - פנסיה צפויה וקצבת ביטוח לאומי. רק מה שחסר מגיע מהתיק
3
הכפילו ב-300 (או ב-400 לשמרנים) - זה יעד ההון שלכם
4
הוסיפו מרווח מיסוי - אם חלק מהתיק נזיל (לא פנסיה), הכפילו את היעד ב-1.15 לאמדן שמרני
5
בדקו כמה יש לכם היום ואיפה אתם ביחס ליעד - המחשבון שלנו עושה את זה אוטומטית

רוצים לדעת בדיוק כמה חסר לכם ומתי תוכלו לפרוש?
המחשבון שלנו מחשב את זה לפי הנתונים האישיים שלכם

עברו למחשבון הפרישה

המידע מיועד להשכלה כללית ואינו מהווה ייעוץ פיננסי. תשואות העבר אינן ערובה לתשואות העתיד.

התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
כלל ה-300: הנוסחה הפשוטה לחישוב יעד הפרישה
מדריך פרישה כלכלית. כמה כסף צריך כדי לפרוש ולא לעבוד יותר? כלל ה-300 נותן תשובה פשוטה, ברורה ומבוססת מחקר, בלי לחשב שנים קדימה.
הנוסחה
יעד הפרישה = הוצאות חודשיות × 300.
לדוגמה: הוצאות של 15,000 ₪ בחודש, ולכן צריך לצבור 4.5 מיליון ₪.
למה דווקא 300?
הכלל נגזר ממחקר טריניטי (1998) שבחן תיקי השקעות היסטוריים לאורך עשרות שנים. המחקר מצא שתיק המורכב ממניות ואגרות חוב ישרוד 30 שנה ויותר אם מושכים ממנו לא יותר מ-4% בשנה.
4% בשנה = 1/300 בחודש. לכן, כדי למשוך X שקל בחודש לאורך זמן (בסבירות גבוהה), צריך תיק בגודל X כפול 300.
כלל 4% וכלל 300 הם אותו כלל בדיוק.
דוגמאות מספריות
הוצאה חודשיתיעד ההון לפי כלל ה-300
8,000 ₪2.4 מיליון ₪
15,000 ₪4.5 מיליון ₪
25,000 ₪7.5 מיליון ₪
ה"הוצאות" הן מה שצריך מהתיק בלבד. אם מקבלים פנסיה או קצבת ביטוח לאומי, מחסירים אותן קודם.
4% או 3%? ומה ההבדל?
שיעור המשיכה קובע כמה גדול צריך להיות התיק. שיעור נמוך יותר בטוח יותר, אבל דורש הון גדול יותר.
שיעור משיכההכללמשמעות
4%כלל ה-300מבוסס על המחקר ההיסטורי. עובד טוב לפרישה של 30 שנה. מעט יותר מסוכן לפרישה מוקדמת מאוד.
3%כלל ה-400שמרני יותר. מתאים לפרישה מוקדמת (מתחת לגיל 55) או למי שרוצה שולי ביטחון גדולים.
יתרונות ומגבלות הכלל
יתרונותמגבלות
פשוט ומהיר לחישובלא מתחשב במסים
מבוסס מחקר אמיתימבוסס על שוק ההון האמריקאי
נותן יעד ברור לחיסכוןלא כולל הוצאות רפואיות גבוהות
עובד גם בלי ייעוץ מקצועילא מתחשב בפנסיה ובביטוח לאומי
כלל ה-300 בהקשר הישראלי
מה צריך להתאים לישראל
מיסוי: על תיק השקעות נזיל חל מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, ולכן היעד האמיתי גבוה ב-12%-15% מהחישוב הנקי.
פנסיה: ישראלים מקבלים קצבת פנסיה וקצבת זקנה מביטוח לאומי (מגיל 67 לגבר, 65 לאישה). הקצבאות מפחיתות את ההוצאות שצריך לממן מהתיק.
תשואה ריאלית: הכלל עובד על תשואה ריאלית (אחרי אינפלציה) של כ-4%-5%. בישראל, עם אינפלציה ממוצעת של כ-3%, תשואה נומינלית של 7% היא כ-4% ריאלי.
איך מיישמים בפועל?
שלבמה עושים
1חשבו את ההוצאות החודשיות בפרישה: כמה תצטרכו כדי לחיות ברמה שתרצו, כולל חופשות, טיפולים ורכב.
2הפחיתו קצבאות קבועות: פנסיה צפויה וקצבת ביטוח לאומי. רק מה שחסר מגיע מהתיק.
3הכפילו ב-300 (או ב-400 לשמרנים). זה יעד ההון שלכם.
4הוסיפו מרווח מיסוי: אם חלק מהתיק נזיל (לא פנסיה), הכפילו את היעד ב-1.15 לאומדן שמרני.
5בדקו כמה יש לכם היום ואיפה אתם ביחס ליעד.
רוצים לדעת כמה חסר לכם ומתי תוכלו לפרוש? עברו למחשבון הפרישה
המידע מיועד להשכלה כללית ואינו מהווה ייעוץ פיננסי. תשואות העבר אינן ערובה לתשואות העתיד.
קישור בראש העמוד: עמוד הבית של האתר
סוף התוכן מהמחשבון והכלי האינטראקטיבי