גל חסר תקדים
ענף הבנייה והתשתיות חווה מתחילת השנה גל חסר תקדים של פניות לבתי המשפט לצורך הסדרי חוב והגנה מפני נושים. עשרות חברות ביצוע, קבלני תשתיות וספקי משנה מבקשים הגנה מנושים במסגרת הליכי חדלות פירעון. מדובר בתופעה רחבה המעידה על שחיקה מערכתית בענף.
שרשרת הנפילה
ריבית גבוהה
→
עלויות מימון
→
עלויות חומרים
→
מחסור עובדים
→
משבר תזרים
→
קריסה
החובות המצטברים
החובות המצטברים מגיעים למאות רבות מיליוני שקלים, וכנראה שבפועל למיליארדים. החובות משפיעים על פרויקטים מרכזיים ברחבי הארץ. קריסת קבלן ראשי גוררת אחריה שרשרת שלמה של נפגעים - קבלני משנה, ספקי חומרים, חברות איטום וציוד.
למי זה קורה?
מול חברות ענק שנסחרות בבורסה (דניה סיבוס, אלקטרה, אשטרום) יש עשרות חברות קטנות שהמרווחים הצרים בתחום לא משאירים להן שומנים לתקופה קשה. כל עיכוב והקפאה של פרויקט או פרויקט כושל מובילים אותן לבעיות פיננסיות.
שילוב קטלני של גורמים
הפער בין עלויות הביצוע בפועל למחירי החוזים שנחתמו בעבר הפך לבלתי נסבל. מרבית הפרויקטים נחתמים במחיר קבוע או עם הצמדה חלקית בלבד. חברות שנכנסו לפרויקטים עם שולי רווח נמוכים מוצאות עצמן שוקעות בהפסדים.
ריבית זינקה
בנק ישראל העלה את הריבית באפריל 2022. עלויות המימון הפכו לכבדות, והאשראי הבנקאי התהדק. חברות נאלצו לפנות לאשראי חוץ בנקאי ביוקר מופקע.
חומרי גלם התייקרו
מחירי חומרי הגלם כמו בטון, ברזל ופלסטיק עלו בעשרות אחוזים. החוזים נחתמו במחיר קבוע, אבל העלויות ממשיכות לעלות.
מחסור בעובדים
מחסור חריף בעובדים זרים ומקומיים. עלויות השכר התנפחו בעקבות המחסור. מלחמת חרבות ברזל החמירה את המצב - עובדים גויסו, עובדים זרים עזבו.
האטה במכירות
הקיפאון במכירות דירות חדשות מאט את זרימת המזומנים לכל השרשרת. יזמים לא מקבלים כסף, קבלנים לא מקבלים כסף, המחנק התזרימי הופך קריטי.
עיכובים בפרויקטים
עיכובים במסירות, קושי בגבייה, בעיות בתיאום. כל עיכוב קטן או התייקרות נוספת גורמים למשבר. קנסות על איחורים מחמירים את המצב.
מלכודת החוזים
חוזים במחיר קבוע מול עלויות משתנות. המכרזים מושכים הצעות נמוכות מחברות הנואשות "לתפוס עבודה". כשהביצוע מתארך, ההפסד מתגלה באמצע הדרך.
המצב התזרימי הקריטי
בעוד יזמים בעלי קרקעות או הון עצמי מסוגלים לספוג זעזועים, קבלני הביצוע תלויים לחלוטין בתשלומים שוטפים לפי אבני דרך. עיכוב בתשלום בעוד ההוצאות ממשיכות לזרום יוצר מלכודת חובות.
קריסת קבלן = שרשרת נפילה
קריסת קבלן ראשי גוררת אחריה שרשרת שלמה של נפגעים. קבלני משנה, ספקי חומרים, חברות איטום וציוד נותרים עם חשבונות לא מכוסים, ציוד משותק ופרויקטים תקועים. המשבר מתפשט כמו אפקט דומינו.
פיצול החובות
החובות מתפצלים בין נושים מובטחים, משקיעים וספקים. הסדרי הפירעון מציעים תשלומים חלקיים בלבד התלויים במימוש נכסים. ההליכים המשפטיים מסתעפים לזירות מרובות, כולל תביעות של רוכשים ומינויי נאמנים לפרויקטים.
| סוג נושה |
אחוז פירעון טיפוסי |
סטטוס |
| נושים מובטחים |
100% |
פירעון מלא |
| משקיעים |
30%-80% |
פירעון חלקי |
| ספקים וקבלני משנה |
5%-10% |
הפסד כבד |
פרויקטים תקועים
החובות משפיעים על פרויקטים מרכזיים ברחבי הארץ. פרויקטים בליווי בנקאי הדוק שורדים טוב יותר, אך אלה ללא כרית הון נמצאים בסכנה מיידית. החלפת קבלן באמצע פרויקט דורשת בדיקות מקיפות, תיקוני ליקויים והתאמות שמייקרות ומאריכות את הביצוע.
רוכשי הדירות סופגים את המחיר הכבד
רוכשי הדירות והדיירים בפרויקטי התחדשות עירונית סופגים את המחיר הכבד ביותר. עצירת עבודות עד להחלפת קבלן גורמת לתשלומי שכירות נוספים ועלויות מימון מיותרות. פרויקטים נתקעים לחודשים ארוכים.
עיכובים בלוחות זמנים
החלפת קבלן באמצע פרויקט גורמת לעיכובים של חודשים ולפעמים אפילו שנים. רוכשים ממתינים לדירה, משלמים דמי שכירות, מאבדים כסף.
עלויות מימון נוספות
רוכשים שכבר נטלו משכנתא ממשיכים לשלם ריבית בזמן שהפרויקט עומד. הכסף זורם אבל הדירה לא מתקדמת.
תשלומי שכירות כפולים
דיירי התחדשות עירונית שפונו מבתיהם משלמים דמי שכירות בדירות חלופיות. כל חודש עיכוב עולה אלפי שקלים.
איכות ביצוע
החלפת קבלן באמצע דורשת תיקוני ליקויים והתאמות. לא תמיד הקבלן החדש מתחייב לאיכות של הקבלן הישן.
התחדשות עירונית - סיכון חמור במיוחד
בהתחדשות עירונית הסיכון חמור במיוחד - דיירים מפונים מבתיהם, לוחות זמנים מתוחים ומעורבות מורכבת של עיריות ובנקים. בעוד יזם חזק פיננסית יכול להחליף קבלן במהירות, פרויקטים חלשים נתקעים לחודשים ארוכים.
הליכים משפטיים
רוכשים נאלצים להגיש תביעות, להמתין לפסקי דין, לנהל משא ומתן עם נאמנים. זהו תהליך ארוך, מתיש ויקר. במקביל מתנהלים הליכים נפרדים מול חברות שונות בקבוצה.
בשליטת יותם בן חמו | הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דחופה לעיכוב הליכים עבור 11 חברות ושותפויות מוגבלות | פעילות מאז 2021 במודל של שותפויות מוגבלות - משקיעים מהציבור הזרימו הון כנגד חלק בשותפות
₪52M - נושים מובטחים
₪67M - משקיעים מהציבור
₪15M - מוכר קרקע בתל אביב
התמקדות גיאוגרפית
הפעילות התמקדה ברכישת נכסים באזורי ביקוש בתל אביב, בעיקר סביב המסגר, יד חרוצים ומונטיפיורי. אזורים אלו נחשבים לאטרקטיביים, אבל גם בהם הקיפאון במכירות פגע קשות.
הסיבות לקריסה
לפי הבקשה, מות הדמות הניהולית המרכזית בקבוצה - עו"ד שלמה פריאנטה - לצד עליית הריבית והאטה חדה בשיווק קרקעות, הובילו לסחרור תזרימי. הקומבינציה של אובדן הניהול ומשבר תזרימי הפילה את הקבוצה.
| סוג נושה |
חוב |
אחוז פירעון מוצע |
| נושים מובטחים דרגה ראשונה |
₪52M |
100% |
| משקיעים מהציבור |
₪67M |
30%-80% |
| ספקים |
- |
5%-10% |
הליכים נוספים
במקביל, מתנהלים הליכים נפרדים מול שלוש חברות אחרות בקבוצה, לאחר ש-124 רוכשים טענו לחובות של עשרות מיליוני שקלים בפרויקט ישראל ב"ק בתל אביב. הסיפור מסתבך והולך.
המתווה המוצע
הקבוצה מתכננת מימוש נכסים ותרומת בעלים, וטוענת כי שווי הנכסים עולה על ההתחייבויות. זה תלוי כמובן ביכולת למכור את הנכסים במחירים סבירים - ובשוק הנוכחי זה לא פשוט.
במחוזי חיפה ניתן צו הקפאת הליכים ל-30 יום | טולוס נוסדה ב-1991 - חברה ותיקה עם עבר ארוך | פעילה בארבעה פרויקטים במודיעין, הרצליה, רחובות ובנימינה | כ-12,000 מ"ר מסחר ומשרדים | שני פרויקטים נוספים בתל אביב שטרם החלו
₪28M - ספקים ונושים
₪44M - ליווי בנקאי
פעילות עלות השחר
עלות השחר פועלת ביזום מגורים ומסחר, כולל התחדשות עירונית. חברה נוספת שהושפעה מהמשבר הענפי - לא מכשל ניהולי אישי אלא ממכת הענף כולו.
הסיבות לקריסה - גורמים ענפיים
לטענת החברות, הסחרור אינו נובע מכשל ניהולי אלא מגורמים ענפיים: מלחמת חרבות ברזל, מחסור בעובדים, עיכובים במסירות, קושי בגבייה, עלויות מימון כבדות, ועלייה חדה במדד תשומות הבנייה. זהו הסיפור החוזר שמופיע בכל הבקשות.
| פרמטר |
פרטים |
| שנת הקמה |
1991 |
| פרויקטים פעילים |
4 (מודיעין, הרצליה, רחובות, בנימינה) |
| פרויקטים עתידיים |
2 (תל אביב - טרם החלו) |
| שטחים |
12,000 מ"ר מסחר ומשרדים |
| חוב ספקים |
₪28M |
| חוב בנקאי |
₪44M |
חברה ותיקה במשבר
טולוס היא חברה ותיקה משנת 1991 - למעלה מ-30 שנה בענף. זה מראה שגם חברות מנוסות עם היסטוריה ארוכה לא חסינות מהמשבר. הניסיון והוותק לא מספיקים כשהמערכת כולה נמצאת בלחץ.
המנגנון הקטלני
המכרזים בתחום התשתיות והביצוע מושכים הצעות נמוכות במיוחד מחברות הנואשות "לתפוס עבודה". כאשר הביצוע מתארך והעלויות עולות, ההפסד מתגלה באמצע הדרך כשהחברה כבר מחויבת לפרויקט. זו מלכודת שאין ממנה מוצא.
המעגל הקסמים של הקריסה
מכרז במחיר נמוך
→
זכייה בפרויקט
→
התחלת ביצוע
→
עלויות עולות
→
ביצוע מתארך
→
הפסד מתגלה
→
משבר תזרים
→
קנסות איחור
→
קריסה
המחנק האשראי
המחנק האשראי הבנקאי דוחף חברות לפנות לאשראי חוץ בנקאי ביוקר מופקע. הריבית הגבוהה והעלויות הכבדות מחמירות את המצב עוד יותר. חברות נאלצות לקחת הלוואות ביוקר כדי לשרוד - וזה רק מעמיק את המשבר.
חוזים קבועים מול עלויות משתנות
מרבית הפרויקטים נחתמים במחיר קבוע או עם הצמדה חלקית בלבד. כשהעלויות זורקות - הקבלן נשאר עם ההפסד.
שולי רווח נמוכים
חברות נכנסות לפרויקטים עם שולי רווח נמוכים מאוד. אין שומן לספוג זעזועים. כל עיכוב קטן הופך לאסון.
תלות בתשלומים שוטפים
קבלני ביצוע תלויים לחלוטין בתשלומים שוטפים לפי אבני דרך. עיכוב בתשלום בעוד ההוצאות ממשיכות לזרום = מלכודת.
קנסות על איחורים
קנסות על איחורים מחמירים את המצב. הקבלן מפסיד כסף על הפרויקט, ועוד נקנס על כך שהוא מאחר.
הקיפאון במכירות
הקיפאון במכירות דירות חדשות מאט את זרימת המזומנים לכל השרשרת. יזמים לא מוכרים → לא מקבלים כסף → לא משלמים לקבלנים → קבלנים לא משלמים לספקים → כולם בבעיה.
מה צריך לעשות?
בענף גוברת ההכרה בצורך בשינויים מבניים למניעת המשך הגל. חברות ללא הון עצמי מספק צפויות להמשיך ולהיקלע לקשיים. זה לא סתם גל חד-פעמי - זו בעיה מבנית שדורשת פתרונות מבניים.
הצמדה מלאה של מחירים
הצמדה מלאה של מחירים לעלויות הריאליות. חוזים שמשתנים עם השוק. לא אפשר לחתום במחיר קבוע כשהעולם משתנה.
בקרה תזרימית הדוקה
בקרה תזרימית הדוקה - מעקב צמוד אחר כל שקל. זיהוי מוקדם של בעיות לפני שהן הופכות לאסון.
תמחור מציאותי של סיכונים
תמחור מציאותי של סיכונים. לא להיכנס למכרזים בהפסד רק כדי "לתפוס עבודה". לדרוש מחיר הוגן שמשקף את הסיכונים.
ליווי בנקאי הדוק
פרויקטים בליווי בנקאי הדוק שורדים טוב יותר. הבנקים מפקחים, דואגים לתזרים, מונעים בעיות.
כרית הון מספקת
חברות צריכות כרית הון מספקת. אי אפשר להיכנס לפרויקטים ענקיים בלי הון עצמי שיכסה זעזועים.
מנגנונים חדשים
הענף זקוק למנגנונים חדשים למניעת המשך הגל - אולי ביטוח חובה, אולי דרישות הון מינימליות, אולי פיקוח הדוק יותר.
לא תהיה התאוששות מהירה
על רקע ההאטה הגדולה בשוק הבנייה, כבר מדובר בבעיה שהולכת וגדלה. זה לא גל חד-פעמי שיעבור מהר. המשבר צפוי להימשך עוד זמן רב, והענף צריך להתאים את עצמו למציאות החדשה.
השלכות ארוכות טווח
המשבר ישפיע על כל ענף הבנייה לשנים הבאות. פחות חברות קטנות, יותר ריכוזיות, יותר זהירות, פחות פרויקטים חדשים. השוק משתנה, והשחקנים שישרדו יהיו אלה שיותאמו למציאות החדשה.