התוכנית בקצרה
מאות אלפי עובדים בישראל צפויים לקבל עד 5,000 שקלים נוספים בשנה, במסגרת מהלך שמקדם משרד האוצר להעברת כספים מרווחי העתק של הבנקים למעמד הביניים העובד. המס: 15% על רווחי יתר של הבנקים, בדומה ל-12 מדינות באיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
מה העובדים מקבלים
עד 5,000 ש"ח בשנה לכיס
הפחתת מס שולי: 31%→20% או 35%→31%
הפחתה של 11 נקודות אחוז במדרגה התחתונה
מאות אלפי עובדים ייהנו
דחיית מדרגת 35% ל-25,101 ש"ח
מה הבנקים משלמים
15% מס על רווחים מעל 150% מהממוצע
ממוצע: 2018-2022 (תקופת ריבית נמוכה)
1.13 מיליארד ש"ח ב-2026
1.5 מיליארד ש"ח בשנה מ-2027
עד 2030 - הוראת שעה
מי פטור מהמס?
בנקים קטנים ששיעור נכסיהם אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת הבנקאית פטורים מהמס. נכון להיום: בנק ירושלים ובנק וואן זירו. ההחרגה נועדה לשמור על התחרות ולעודד כניסת שחקנים חדשים.
ריווח מדרגות המס
עובדים שמשתכרים בין 16,000-19,000 ש"ח בחודש ישלמו מס בשיעור אחיד של 20% במקום 31% - הפחתה של 11 נקודות אחוז. בנוסף, מדרגת 35% תידחה ל-25,101 ש"ח (במקום 22,441 ש"ח) - משמעות: עובדים שמשתכרים 22,441-25,101 ש"ח ישלמו 31% במקום 35%.
| שכר חודשי |
מס שולי כיום |
מס שולי חדש |
הפחתה |
| ₪16,000-19,000 |
31% |
20% |
-11% |
| ₪19,001-22,440 |
31% |
31% |
ללא שינוי |
| ₪22,441-25,100 |
35% |
31% |
-4% |
| ₪25,101+ |
35% |
35% |
ללא שינוי |
למה זה משמעותי?
הפחתה של 11 נקודות אחוז במדרגה התחתונה (16,000-19,000 ש"ח) משנה באופן דרמטי את התמריצים לעבודה. עובד שמשתכר 18,000 ש"ח ירוויח 2,442 ש"ח נוספים בשנה - כמעט חודש עבודה נוסף בשנה.
דוגמה 1: שכר 25,000 ש"ח בחודש
אישה ללא ילדים ששכרה החודשי 25,000 שקלים תקבל תוספת שנתית של 4,990 שקלים - כמעט 5,000 ש"ח בשנה. מס שולי: 35%→31%. מס אפקטיבי: 18.1%→16.4%.
| פרמטר |
לפני |
אחרי |
שינוי |
| שכר חודשי |
₪25,000 |
₪25,000 |
- |
| מס שולי |
35% |
31% |
-4% |
| מס אפקטיבי |
18.1% |
16.4% |
-1.7% |
| תוספת שנתית לנטו |
- |
₪4,990 |
חדש |
השפעה על משפחות
אישה עם 3 ילדים באותו שכר (25,000 ש"ח) תקבל את אותה תוספת של 4,990 ש"ח, אך המס האפקטיבי שלה יירד באופן דרמטי עוד יותר: מ-11.3% ל-9.7% - ירידה של 1.6 נקודות אחוז.
דוגמה 2: שכר 18,000 ש"ח בחודש
אישה ששכרה 18,000 שקלים תקבל תוספת שנתית של 2,442 שקלים. המס השולי שלה יירד מ-31% ל-20% - הפחתה של 11 נקודות אחוז שלמות. זוהי הפחתה הכי דרמטית בכל המדרגות.
| פרמטר |
לפני |
אחרי |
שינוי |
| שכר חודשי |
₪18,000 |
₪18,000 |
- |
| מס שולי |
31% |
20% |
-11% |
| תוספת שנתית לנטו |
- |
₪2,442 |
חדש |
מי ייהנה מההפחתה?
ריווח המדרגות צפוי להשפיע על בעלי הכנסות בעשירונים 8-10. עובדים הצפויים להנות מאופיינים בכך שהם מעט יותר מבוגרים, עם יותר ילדים (עד גיל 18), ושיעור המתגוררים באזור המרכז מעט גבוה יותר.
48%
בגילאי 35-55 באוכלוסייה הכללית
הפער המשמעותי
66% מהנהנים הם הורים לילדים, לעומת רק 38% באוכלוסייה שאינה נהנית - כמעט 7 מתוך כל 10 נהנים הם הורים. זו בדיוק שכבת הגיל של משפחות צעירות עם ילדים קטנים והוצאות גבוהות.
המגמה העולמית
12 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופאי הטילו מיסים חדשים על הבנקים החל מ-2023, בעקבות רווחי שיא שנבעו מעליית הריבית. גם מחוץ לאיחוד - בריטניה וקנדה הטילו מיסים חדשים על הבנקים.
בריטניה - מס קבוע
החל משנת 2022: בנקים ומבטחי חיים משלמים 1.5% מעל מס חברות
קנדה - מס קבוע
החל משנת 2023: בנקים משלמים 3% מעל מס חברות
ליטא - מס קבוע
החל משנת 2019: בנקים משלמים 5% מעל מס חברות (המודל הכי אגרסיבי)
צ'כיה - מס זמני
מס לתקופה של 3 שנים בגובה 60% על רווחי יתר (רווחים מעל 20% מהרווח הממוצע 2018-2021)
ספרד - מס על הכנסות
2023-2025: מס 4.8% על הכנסות מריבית ועמלות | 2026-2028: 1%-7% כתלות בגודל הבנק
המודל הישראלי
המודל מבוסס על גישת רווחי יתר דיפרנציאליים, בדומה למודל הצ'כי. המס יחול על רווחים העולים על 50% מהממוצע של 2018-2022. דוגמה: בנק שהרוויח 4 מיליארד ש"ח בממוצע ב-2018-2022, וצפוי להרוויח 10 מיליארד ש"ח ב-2026, ישלם 15% על 6 מיליארד ש"ח (הרווח הנוסף).
רווחי עתק של הבנקים
רווחי הבנקים הגדולים זינקו מ-16 מיליארד שקל נקי בשנה ב-2020-2021, לשיא של כ-30 מיליארד בשנת 2024. לפי נתוני 9 החודשים הראשונים של 2025, הבנקים צפויים לשבור שיא נוסף.
| תקופה |
רווח נקי |
ROE |
| 2015-2021 (ממוצע) |
₪16B |
8.7% |
| 2020-2021 |
₪16B |
9% |
| 2024 |
₪30B |
16% |
| 2025 (צפי) |
₪30B+ |
16%+ |
תמסורת אסימטרית
העלייה החדה ברווחיות נבעה בעיקר ממנגנון "תמסורת אסימטרית": כאשר בנק ישראל החל להעלות את הריבית באפריל 2022, הבנקים גלגלו את העלייה במלואה ובמהירות לריבית על ההלוואות והאשראי. בניגוד לכך, העלאת הריבית על פקדונות הייתה איטית וחלקית בלבד.
השוואה בינלאומית
תשואה להון (ROE) של הבנקים בישראל הגיעה ל-16% ב-2024. השוואה למדינות ה-OECD מציבה את ישראל באחוזון ה-75 - תשואה גבוהה משמעותית ממדינות רבות באירופה.
כמה כסף יכנס לאוצר?
לפי הערכות משרד האוצר, המס יזרים לקופת המדינה כ-1.13 מיליארד שקל בשנת 2026, וכ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן עד 2030. זהו סכום משמעותי שיכול למומן את הפחתת המס למאות אלפי עובדים.
| שנה |
הכנסה מהמס |
סטטוס |
| 2026 |
₪1.13B |
שנה ראשונה |
| 2027 |
₪1.5B |
מלוא השפעה |
| 2028 |
₪1.5B |
מלוא השפעה |
| 2029 |
₪1.5B |
מלוא השפעה |
| 2030 |
₪1.5B |
שנה אחרונה |
הוראת שעה עד 2030
המהלך צפוי להיכנס לתוקף בינואר 2026 וימשך עד 2030, כהוראת שעה - בדומה למודלים הזמניים שאומצו בצ'כיה, ליטא וספרד. זהו מס זמני שלא יהפוך לקבוע (לפחות לא בהחלטה נוכחית).
מסים קודמים
יצוין שמהבנקים נגבו בשנים 2024 ו-2025 כבר 2.5 מיליארד שקל כמס מיוחד, בשיטה אחרת, כדי לסייע למימון המלחמה. האוצר התחייב שעם הטלת המס החדש (2026) לא ייגבה עוד מס מיוחד מהבנקים, אך שר האוצר הפר את ההבטחה הזאת כעת.
עמדות מיעוט חריפות
למרות התמיכה העקרונית בצוות הבין-משרדי במיסוי, שני גופים מרכזיים הציגו עמדות מיעוט חריפות נגד המהלך: בנק ישראל ואיגוד הבנקים.
בנק ישראל - נגד המס
"המערכת הבנקאית בישראל מאופיינת ברמת תחרותיות שאינה מספקת. הרווחיות הגבוהה נשענת במידה רבה על יתרות העו"ש המשמעותיות שהציבור מחזיק. דרך המלך לקידום התחרות היא הסרת חסמים המונעים כניסה של שחקנים חדשים למערכת הפיננסית."
- פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
איגוד הבנקים - תקיפה חריפה
"בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור ולהטיל עליו מס בשיעור משמעותי. לא רק שהשר מפר ברגל גסה את ההבטחה שנתן רק לפני שנה, השר דורס את העמדה המקצועית של אנשי משרדו ואנשי בנק ישראל."
- איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים
לשכת רואי החשבון - שערורייה
"רצונו של שר האוצר לגבות מס עודף מסקטור הבנקים הוא שערורייה. אין אח ורע לתופעה שבה מוטל מיסוי עודף על סקטור מסוים היות והיו לו רווחים גבוהים. הבנקים הם זרוע חשובה מאוד בכלכלת ישראל ואיתנותם היא נכס למדינה."
- ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר
עמדת בנק ישראל
נציג בנק ישראל בצוות, ד"ר יוסף סעדון, שלל את עצם הטלת המס. לדעת בנק ישראל, מדובר באפליה משקית בלתי מוצדקת שממוקדת בענף אחד בלבד. הפתרון המוצע: הסרת חסמים וקידום תחרות.
מי באמת ישלם את המחיר?
אחד החששות המרכזיים: האם הבנקים יגלגלו את המס ללקוחות? במצגת האוצר מכירים בעובדה: "המודל שנבחר מאפשר גלגול משמעותי יותר של ריבית בנק ישראל לריבית על הפיקדונות, היות וחלק מהוצאות הריבית יקוזזו עבור הבנקים."
מי באמת יפגע?
האוצר מדגיש: הציבור הרחב אינו זה שיפגע. "אמנם הציבור מחזיק ברוב מניות הבנקים, אך האחזקה מוטה - 75% ממניות הבנקים מוחזקות על ידי העשירון העליון". המשמעות: הפגיעה בדיבידנדים תפגע בעיקר בבעלי ההון העשירים.
הטיעון בעד
רווחי יתר בגלל ריבית גבוהה
תמסורת אסימטרית - לא הוגן
12 מדינות באירופה עשו את זה
הכסף יחזור לעובדים
75% מהמניות בידי עשירון עליון
הטיעון נגד
אפליה משקית לא מוצדקת
הפרת הבטחה (לא מס נוסף)
הבנקים יגלגלו ללקוחות
פגיעה באיתנות המערכת
במקום מס - לקדם תחרות
השאלה המרכזית
האם הכנסת תאשר גם את ריווח מדרגות המס? התוכנית תלויה במציאת מקורות מימון נוספים מעבר למס על הבנקים, כולל מס רכוש על קרקעות פנויות ומיסים נוספים שעדיין שנויים במחלוקת. ללא מקורות מימון נוספים - אין הפחתת מס.
עמדת שר האוצר
"נתח גדול מרווחי הבנקים באים רק בגלל הריבית הגבוהה בשוק ובצורה לא הגונה הריבית מתגלגלת לציבור באופן מהיר ומלא בהלוואות ובמינוס, אך באופן איטי וחלקי בפקדונות. נכון שהרווחים יחזרו בחלקם לציבור ולשם כך החלטתי להטיל מס מיוחד על הבנקים." - בצלאל סמוטריץ'