הפולקלור של פערי המחירים

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את טיבם של פערי המחירים. מה אומרות האגדות בשוק ההון ומהי האמת לאמיתה?
 | 
אייל גורביץ'
לא מעט אגדות עם נרקמו סביב קיומם של פערי מחירים, אותם חורים על הגרף המפרידים בין הנרות, ונראים כחוליה חסרה. רבים סבורים, בטעות, שדינו של כל פער מחירים להיסגר. השאלה היא באיזו מהירות ועד כמה. למעשה ישנם לפחות ארבעה סוגי פערי מחירים, לכל אחד חשיבות שונה. כל אחד נוצר בשלב אחר של המגמה ולכל אחד השלכות עתידיות שונות.

פער רגיל The common or area gap - שמו של הפער בא מנטייתו להופיע בתקופות בהן מדשדש השוק בטווחי מסחר מוגדרים. כלומר, בין שני קווים התוחמים את תנודת המחירים. תבניות מתאפיינות בנטייתם של מחזורי המסחר להצטמצם למינימום. עיקר הפעילות שלהן מתבצע בסמוך לערכים קיצוניים של התבנית, כאשר בטווח מחזורי המסחר דלילים ביותר.

לכן, קל לפערי המחירים להתהוות באזורים המרכזיים של התבנית. כלומר, פערי מחירים אלו הם תולדה של חוסר ועניין - נטייתם להסגר תוך מספר קטן של ימים. יכולת הניבוי שמעניק פער כזה אפסית ואין להסתמך עליו כלל. ערכם נובע מכך שהם מאותתים שהמחירים נמצאים בתהליך התגבשות. נטייתם של אלה, להתפתח יותר בתבניות המשכיות מאשר בתבניות היפוך. לכן התפתחותם של פערי מסחר רבים המתרכזים באזור צפוף על הגרף, יכולה לסמן על סוג מסוים של תבנית הנמצאת בשלבי התפתחות.

פערי הפריצה וערכו הניבויי
פער פריצה הוא אחד משני הפערים החשובים באמת. מדובר בסוג של פער מחירים, שכקודמו, הפער הרגיל, נוטה להופיע בהקשר של אזורי התגבשות או דשדוש, ומתפתח עם סיום התבנית כאשר המחירים פורצים ממנה החוצה בכיוון מעלה או מטה. כמו כן, נטייתו להופיע בפריצת רמות תמיכה או התנגדות.

ההסבר הפסיכולוגי
בדיקת הלך הרוח בשוק תוך כדי תהליך דשדוש, יכולה להסביר מדוע בעצם מסתיימות תופעות כאלה או אחרות בעזרת פערי הפריצה. תבנית מסוג משולש עולה, כדוגמא, היא תבנית המביאה לידי ביטוי קניות אגרסיביות הפוגשות מוכרים גדולים שמנסים למכור את סחורתם בשער קבוע. נניח כי המוכרים מביאים סחורתם לשוק במחיר קבוע של 100 נקודות המקבל ביטוי על ידי הקו העליון המכונה או קו ההיצע. הקו התחתון הקרוי קו התמיכה או קו הביקוש, הוא קו עולה המבטא את נכונותם של הקונים לרכוש סחורה בשערים הולכים ועולים, מסיבות אלו או אחרות.

ישנם סוחרים אחרים במניה שרואים מוכר גדול ברמת 100. אותם מוכרים, הגם שהתכוונו למכור סחורתם ברמה זו, יכולים אכן להוציא תוכניתם המקורית לפועל או לצאת מנקודת הנחה שאם רמת 100 נפרצת למעלה משום קיומם של קונים אגרסיביים, הרי שלמחירים יש סיכוי טוב לעלות מעלה. בנקודה זו, הם יכולים לשנות את תוכניתם המקורית ולהעלות את מחירי המכירה שלהם. כתוצאה מכך מתקיימת תופעת וואקום הנוצרת משום חוסר במוכרים ברמות מחירים מסוימות ממש מעל התבנית.

לכן לאחר מכירת סחורה ברמת 100 - הקונה והמוכר הבאים, נפגשים נניח, ברמת 102. זהו למעשה פער הפריצה. למרות שפערי הפריצה מופיעים בסיומן של תבניות למיניהן, ישנם מקרים בהם פערים אלה קיימים, אך לא ניתן לראותם. הסיבה לכך שלעיתים הם מתהווים במהלך המסחר התוך יומי ולאו דווקא בסיומו של יום מסחר אחד ותחילתו של יום מסחר שני.

הערך הניבוי
ערכם הניבויי של פערי הפריצה נעוץ בראש ובראשונה בדגש המושם על פריצה מתבנית, בפריצת רמת תמיכה או התנגדות. עצם היווצרותו של הפער הופך את הפריצה למוחשית וברורה יותר. בטוחני שכל מנתח טכני יברך על כל פיסת אינפורמציה שתוכל לאשש את מסקנותיו בעוצמת יתר. פערי פריצה מסמנים בדרך כלל על פריצה אמיתית. ישנם כמובן מצבים, בהם מתקיימות פריצות מתבניות על הגרף, אשר לאחר ימי מסחר בודדים, בדרך כלל יומיים או שלושה לכל היותר, הן מוכחות כפריצות שווא.

פריצה מתבנית על ידי פער מחירים, מעלה את הסיכוי לכך שפריצה זו אמיתית ומובהקת - אפשרי בהחלט להסתמך עליה ולהוסיפה לנתונים שבידינו. שנית, אפשר להניח שככל שהפער גדול יותר - לחץ המכירות או הקניות, תלוי כמובן בכיוונו של הפער, גדול יותר. לכן ניתן להסיק כי תנועת המחירים שאמורה להתרחש לאחר היווצרותו של פער המחירים, תהיה גדולה יותר, חדה יותר או אף שניהם יחד.

אלה הן כמובן מסקנות הגיוניות שנגזרו מהתרחשותם של אירועים רבים כאלה. יש כמובן לזכור שבהסתברויות עסקינן ועלולים להיווצר מצבים בהם יתקיימו תופעות יוצאות מן הכלל ומאכזבות. בכל מקרה, כאשר אנו נתקלים בשתי מניות שביצעו פריצה מתבנית זהה, כלל ההחלטה שלנו מתבסס על טיב פער המחירים שהתהווה - עלינו לבחור במניה בה פער המחירים גדול יותר. מלבד ההנחה כי עוצמת הקיטור העומדת מאחורי פערי פריצה היא כזו או אחרת, הרי שפערים אלו אינם טומנים בחובם ערך ניבויי נוסף המתייחס למדידת יעדי מחירים של התנועה הבאה בשוק.

ייסגר או לא?
כאן יכולה להישאל השאלה: האם יש לצפות לסגירתו של הפער מספר ימים לאחר התהוותו? או האם עלינו להמתין לסגירתו של הפער לפני ביצוע פעולה כלשהי? מתוך מחשבה שתנועה משמעותית בשוק לא תחל לפני סגירת הפער. כדי למצוא תשובה לשאלה מסוג זה, יש לבחון בדקדקנות את מחזורי המסחר לפני ואחרי פער המחירים. אם מחזורי המסחר היו גדולים טרם התהוות הפער ולאחר הפריצה - הם התמתנו בצורה ניכרת. ישנו סיכוי סביר, שהתנועה הבאה בשוק תישא את המחירים מטה לכיוון הגבול העליון של התבנית שכעת משמש כקו תמיכה, ובכך נראה את פער המחירים נסגר חלקית.

מצד שני, אם הפריצה מן התבנית התרחשה במחזור גדול והתנועה הספיקה להתרחק מפער המחירים, הולכים הסיכויים וקטנים לראות את פער המחירים נסגר מהר. במקרים מסוג זה, רוב התנועות לכיוון פער המחירים, נוטות להיעצר מעליו. השימוש והחיפוש אחר פערי מחירים בשוק שלנו ובכל שוק אחר כמובן, משביח את הניתוח ומקור אינפורמציה זה מהווה את אחד מאבני הפינה של הניתוח הטכני. את שני הסוגים הבאים אסקור בכתבות הבאות.

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה