א א

ד"ר טל שביט 08:07  |  20.08.09

להלן ציטוט מתוך הגדרת בנק ישראל לגבי תפקידו וניהול המדינות המוניטרית:

"המדיניות המוניטרית מנוהלת בידי בנק ישראל, והיא תחום אחריותו המובהק ומוקד השפעתו על המשק. המטרה העיקרית של המדיניות המוניטרית היא שמירה על יציבות מחירים. בכך תורמת המדיניות המוניטרית ליצירת סביבה עסקית התומכת בצמיחה כלכלית בת-קיימא. יציבות מחירים מוגדרת באמצעות יעד אינפלציה, שהממשלה קובעת במסגרת מדיניותה הכלכלית (מאז שנת 1992), ותפקידה של המדיניות המוניטרית הוא להביא להשגת יעד זה."

התערבותו של בנק ישראל בקביעת שע"ח של הדולר אינה תורמת ליציבות המחירים ואף עלולה להביא לעליית האינפלציה שגם כך פורצת את הגבולות שהוגדרו. בנק ישראל שומר על ריבית נמוכה מאד במטרה לעודד את הציבור לקחת הלוואות ולהשקיע בשוק ההון אך שוכח את תפקידו העיקרי, שמירת יציבות המחירים. שע"ח נמוך היה יכול לסייע במיתון האינפלציה ולאפשר לבנק ישראל לשמור על ריבית נמוכה לתקופה נוספת.

הטענה המרכזית של בנק ישראל וגם של האוצר שהמטרה של שמירת שער החליפין של השקל מול הדולר היא עידוד היצוא שנפגע קשות במשבר האחרון.

אך יש לזכור מספר נקודות חשובות:

(1) זה אכן נכון שעלייה בשער החליפין יכולה לעודד את היצוא אך יש לזכור שהיא תייקר את היבוא. מכיוון שמדינת ישראל ענייה במשאבי טבע רוב חומרי הגלם מגיעים מחו"ל (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2008 רק 13% מסך היבוא הוא של מוצרי צריכה. יתר היבוא הוא חומרי גלם, חומרי אנרגיה ונכסי השקעה). התייקרות במחירי היבוא תביא לעלייה בעלות הייצור ולכן חלק מהיצואנים הישראלים יצטרכו לעלות מחירים בחו"ל מה שעלול לפגוע בסופו של דבר בחלק מהיצוא.

(2) בשנים האחרונות התפתחו בישראל כלים רבים לביטוח שער שמאפשרים ליצואנים וליבואנים לשלם פרמיית ביטוח שמבטיחה להם שער חליפין קבוע מול המט"ח. מדוע בנק ישראל לא דורש מהיצואנים לבטח את שער החליפין מפני ירידות?. האם בנק ישראל לא מאמין בביטוחי שער?.

בתארך 20.11.03 התקיים בתל-אביב מפגש של כלכלני המחלקה לפעילות המשק במט"ח של בנק ישראל עם פורום מנהלי כספים בתעשייה של התאחדות התעשיינים בנושא "הגנות התעשיינים מסיכון שערי מטבע - כלים ואסטרטגיות" (מתוך אתר בנק ישראל, הודעות לעיתונות).

על פי המצוטט באתר: "ד"ר מאיר סוקולר המשנה לנגיד בנק ישראל, ידגיש את חלוקת העבודה הטבעית שצריכה להיות במציאות הנוכחית, בין בנק ישראל לסקטור העסקי בכל הקשור לטיפול בסיכוני שע"ח במשק פתוח המאופיין בתנועות הון חופשיות. במציאות בה אנו חיים תפקיד בנק ישראל הוא לשמור על יציבות מחירים ובכך להבטיח שלאורך זמן לא יאופיין שע"ח במגמה כלשהי של פיחות או ייסוף. על הסקטור העסקי חלה האחריות להתמודד באמצעות הכלים השונים עם התנודות בשע"ח שהן תוצאה בלתי נמנעת של מציאות כלכלית, בה משטר שער החליפין הוא נייד."

ניתן לראות כי בנק ישראל כן מאמין שהיצואנים צריכים לבטח את שער החליפין אך מעדיף להתערב בשוק המט"ח ולא לדאוג לשינוי מבני שיגרום ליצואנים לבטח את עצמם.

(3) בנק ישראל כבר ניסה לתמוך בשע"ח של השקל מול הדולר בשנה האחרונה על ידי רכישת דולרים. הפעולה הזו לא הועילה מכיוון ששער החליפין המשיך לרדת בעקבות ההיחלשות של הדולר בעולם. התערבות בשוק המט"ח שלא עוזרת בסופו של דבר פוגעת באמינותו של בנק ישראל ועלולה להביא לפגיעה בכלכלה הישראלית בטווח הארוך.

(4) בשנת 2005 בוטלה רצועת הניוד של השקל מול הדולר. ביטול הרצועה היה חלק מתהליך ארוך של מעבר משער חליפין קבוע לשער חליפין נייד. המעבר היה ביוזמתו של בנק ישראל בכדי להראות למשקיעים זרים שהשוק הישראלי הוא שוק משוכלל ולצרף את כלכלת ישראל לכלכלה העולמית.

לא ברור מדוע בנק ישראל נוקט בגישה שמנוגדת להחלטות העבר שלו ולמדיניות שהוביל הוא עצמו בשנים האחרונות. היה כדאי שבבנק ישראל יבדקו שוב את מדיניות ההתערבות בשער החליפין או שלפחות יורידו מאתר הבנק את כל ההודעות, המחקרים ודברי הנגיד שסותרים את מדיניות ההתערבות.

מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.



*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.