א א

ד''ר גלי אינגבר 13:57  |  06.08.09

מנהלים עושים כל מאמץ כדי להסתיר את ההפסדים שנגרמו להם בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. הסתרת ההפסדים נועדה לשכנע את המשקיעים שהכל מתנהל כשורה ולגרום לעליות בשערי המניות בבורסה. כשהשערים עולים, המנהלים יכולים לחזור ולקבל בונוסים מנופחים והעלאות שכר חריגות.

בימים אלה, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, מתפרסמים בעיתונות הכלכלית כמעט מדי יום ראיונות עם מנהלים בארץ ובארה"ב שמדווחים בגאווה על כך שהמשבר הכלכלי כמעט שלא פגע בחברות שבניהולם. מרביתם גם מוסיפים הערכות אופטימיות על סיום קרוב של המשבר הכלכלי העולמי כבר בסוף 2009. ראיונות אלה צריכים לעורר דאגה, שכן הם מזכירים את הראיונות של מנהלי "אנרון" ושל חברות הענק האחרות שהתמוטטו בתחילת שנות ה-2000 (וורלדקום, גלובל-קרוסינג, אדלפיה). חברות אלה הצליחו להסתיר במשך שנים את ההפסדים הכבדים שצברו, וניסו ממש עד הרגע האחרון להציג תמונה של "עסקים כרגיל".

עולם העסקים רעש וגעש לפני כשמונה שנים בעקבות התמוטטות חברת האנרגיה הענקית "אנרון", שהצליחה להסתיר במאזניה הפסדים כבדים של מיליארדי דולרים. הסתרת ההפסדים איפשרה למנהלי החברה להמשיך במשך שנים למשוך מקופתה משכורות ובונוסים במאות מיליוני דולרים, "להריץ" את שערי מניותיה בבורסה, ולהופיע בתקשורת כאנשי עסקים מצליחים שתורמים לכלכלה ולחברה.

פרשת "אנרון" חשפה את הקלות הבלתי נסבלת שבה מנהלים יכולים "לשחק" עם הדוחות הכספיים שלהם, להסתיר הפסדים כבדים ולהציג במקומם רווחים גבוהים ומכובדים. זאת על ידי רישום מכירות פיקטיביות שלא היו ולא נבראו, ביצוע עסקות סיבוביות עם חברות קשורות ועם ישויות חוץ-מאזניות, דחיית רישומי הוצאות, הקדמת רישומי הכנסות, הקטנת הפרשות לפחת, התעלמות ממלאים מתים, התעלמות מחובות מסופקים, ניפוח מחירי נכסים באמצעות מעריכי שווי מפוקפקים, ועוד.

האם הלקחים מפרשת "אנרון" נלמדו והוטמעו? ספק רב! נכון שרשויות האכיפה בכל רחבי העולם הוציאו נוהלים שאמורים להדק את הפיקוח על אמינות הדיווח החשבונאי. נכון גם שבארה"ב נחקק חוק שמטיל אחריות אישית לאמינות הדוחות הכספיים על המנכ"ל ועל מנהל הכספים שלו, ומהדק במקביל את הפיקוח על רואי החשבון (חוק סרבאנס-אוקסלי). אולם למרות כל תיקוני החקיקה, כל מנהל מתחיל יכול לספר על הטריקים ועל השיטות המתוחכמות שבהן הוא ממשיך לנקוט גם כיום כדי להסתיר הפסדים ולשפר את הרווחיות שמוצגת בדוחות הכספיים שלו. גם רואי החשבון יכולים לספר על מנהלים מכובדים שעושים הכל כדי לנפח הכנסות ולהסתיר הוצאות, ואף נהנים מייעוץ משפטי צמוד שמדריך אותם כיצד לבצע את הרישומים על הגבול הדק שבין החוקי לבין הלא חוקי.

מעיון בדוחות הכספיים שפורסמו באחרונה על ידי החברות הגדולות בארץ ובארה"ב, ניתן אומנם לראות פה ושם שיפור ברווחים, אולם קשה מאד למצוא סימנים מובהקים לכך שהבעיות הכלכליות הבסיסיות כבר נפתרו, המיתון חלף והגיאות עומדת בפתח. ההיפך הוא הנכון: ככל שמעמיקים בקריאת וניתוח הדוחות הכספיים, מתברר שהחברות הגדולות עושות כל מאמץ אפשרי כדי להסתיר את ההפסדים הכבדים שנגרמו להן בגלל המשבר הכלכלי.

לצורך הדוגמה - חברות הנדל"ן

די אם נסתכל בדוחות של חברות הנדל"ן הגדולות שמציגות באחרונה שיפור ניכר בפעילות העסקית שלהן, כדי להבין את היקף הבעיה. חברות נדל"ן רבות פנו בשנים האחרונות להשקעות בחו"ל, ורכשו מגרשים יקרים באזורים שנראו לפני המשבר הכלכלי כבעלי פוטנציאל צמיחה. מדובר בנכסי נדל"ן במדינות כמו ברית המועצות לשעבר, רומניה, הונגריה, פולין, דרום-אמריקה, ואפילו באזורי ביקוש מבטיחים (שאיכזבו) כמו לאס-ווגאס בארה"ב. ההפסדים הכבדים שנגרמו לחברות הנדל"ן מההשקעות הללו מוסתרים היטב במאזנים, ואיש מקוראי הדוחות לא יכול להעריך את היקפם.

הסתרת ההפסדים נעשית בדרך פשוטה: המגרשים שנרכשו במחירי שיא לא הגיוניים, ממשיכים להופיע במאזנים בערכי הקניה הגבוהים והלא-ריאליים שלהם, בגיבוי של מעריכי שווי שמקבלים שכר גבוה עבור הערכותיהם. דוגמא בולטת לכך ניתן לראות בפרשת המגרש המפורסם שיצחק תשובה ונוחי דנקנר רכשו במשותף בסטריפ של לאס ווגאס (מלון "פרונטייר" לשעבר). השניים, באמצעות חברות ההשקעה והנדל"ן שלהם, רכשו את המגרש ב-1.24 מיליארד דולר והתכוננו להשקיע עוד כ-5 מיליארד דולר בהקמת מלון פאר בשם "פלאזה". אלא שבינתיים פרץ משבר הנדל"ן העולמי, וערך המגרש ירד בעשרות אחוזים.

כדי להימנע מרישום הפסדים בדוחות הכספיים של 2008, השיגו החברות הללו הערכת שווי משתי חברות ידועות בארה"ב, שקבעו כי ערכו הכלכלי של המגרש בלאס-ווגאס גדל מאז רכישתו מ-1.24 מיליארד דולר ל- 1.50 מיליארד דולר! זאת למרות שכל בר דעת ידע שמחירי הנדל"ן בלאס ווגאס התמוטטו בעשרות אחוזים. לרוע המזל, שבוע לאחר מכן, פירסמו הבנקים שמימנו את רכישת המגרש הערכת שווי משלהם (נערכה ע"י משרד שמאים גדול בארה"ב) שנקבה בשווי קרקע שבין 652-710 מיליון דולר. הערכה זו חשפה הפסדים של כ-600 מיליון דולר שלא הוצגו בדוחות הכספיים.

לא רק בחברות נדל"ן

הסתרת הפסדים נפוצה גם בחברות תעשייתיות רבות שנפגעו מהאטה בביקושים ומירידה ביצוא. חברות אלה נשארו עם מלאים גדולים שערכם יורד מיום ליום והוצאות אחזקתם גדולות. חברות אחרות נשארו עם חובות גרועים של לקוחות שמתקשים לעמוד בהתחיבויותיהם. ההפסדים שנגרמו עקב הגידול במלאים ועקב החובות הרעים מוסתרים היטב בסעיפי המלאי והחייבים במאזנים, שמוצגים בערכם המלא.

חברות שרותים רבות אינן מצליחות לממש את החוזים שחתמו עם לקוחות שנקלעו לקשיים. חברות אלה אינן ממהרות לדווח על קשיי המימוש של החוזים, ועל קשיי הגבייה של חובות הלקוחות, והן ממשיכות לדווח על הכנסות ממכירת שרותים ועל מלאי עבודות בתהליך כאילו כלום לא קרה.

חברות הייטק שאיבדו לקוחות ממשיכות לדווח על הזמנות ועל הזמנות שבדרך, כדי ליצור רושם של פעילות רגילה. דיווחי המכירות מבוססים לרוב על הסכמים שנחתמו בעבר, למרות שתנאים רבים שנכללו בהסכמים לא מומשו ואין בהם כדי להעיד על מכירה אמיתית.

בנקים ומוסדות פיננסיים הסתבכו בהלוואות ללקוחות שמצבם קשה, ובמימון משכנתאות מפוקפקות דוגמת הסאב-פריים. כדי שלא לחשוף את מלוא ההפסדים שנאמדים במאות מיליארדי דולרים, הבנקים בכל רחבי העולם אינם ממהרים למחוק את החובות הרעים, ומתפללים שאולי השוק יתאושש תוך זמן קצר וניתן יהיה להציל חלק מהחובות המסופקים. כתוצאה מכך ההפרשות לחובות מסופקים במאזני הבנקים נשארו פחות או יותר ברמה שלפני המשבר העולמי, תוך הסתרת ההפסדים האמיתיים. כך לדוגמא אחד הבנקים הגדולים למשכנתאות בבריטניה, לוידס בנקינג גרופ, עדיין לא מחק הלוואות בהיקף של 13 מיליארד דולר שניתנו על ידו ללקוחות גרועים למימון רכישת נדל"ן מסחרי. הבנק האמריקני הגדול, וולס פרגו, הציג באחרונה גידול ברווחיו, אולם הודה שעדיין לא מחק חובות מסופקים גדולים ממאזניו.

למה להסתיר?

מה מניע מנהלים להסתיר את ההפסדים שנגרמו להם בתקופת המשבר הכלכלי? הסתרת ההפסדים נועדה בראש ובראשונה לייצר תמונת מצב חיובית, לשכנע את המשקיעים שהכל מתנהל כשורה, ולגרום בכך "לניפוח" שערי המניות של החברה בבורסה. עליית שערי המניות מאפשרת למנהלים לחזור ולקחת מקופת החברות בונוסים שערוריתיים שאין להם כל קשר למציאות, להגדיל את המשכורות שלהם, ולהמשיך להשתייך למשפחה המכובדת של בעלי העסקים המצליחים שתמונותיהם ממלאות את מדורי הרכילות יחד עם שאר הסלבריטאים, הדוגמניות ופליטי תוכניות הריאליטי.

המסקנה המתבקשת: לפני שמתרשמים מהצהרות של מנהלים על הצלחות כלכליות בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, כדאי לבדוק בדוחות הכספיים של החברות האם חל שינוי בהיקף המכירות בשנה האחרונה, האם חל שינוי בהרכב הלקוחות, מה גובה המלאי שמצוי במחסני החברה, מה היקף חובות הלקוחות, האם חברות אחרות באותו ענף דיווחו על קשיים במכירות, האם החברה מצליחה למחזר את חובותיה ולעמוד בתשלומים לבעלי אגרות החוב שלה, האם היו עזיבות פתאומיות של מנהלים ו/או דירקטורים בהנהלת החברה, ובעיקר להפעיל את השכל הישר. או כמאמר חז"ל: "כבדהו וחשדהו".

מאת ד"ר גלי אינגבר, מומחית למימון, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.