מנכ"ל גאון אגרו בטוח: "תחום המים זה ללא ספק הטרנד העולמי הבא"
חברת גאון אגרו הינה חברת בת של גאון אחזקות, העוסקת בהשקעות בתעשייה שמייצרת מערכות למים, בביצוע פרוייקטים בתעשיות מים ובהשקעות בחברות הפועלות בטכנולוגיית הקלינטק. על מנת לנסות ולראות האם תחום המים יהיה הענף הבא ש'ייכנס לאופנה' בקרב המשקיעים ואנשי שוק ההון וכדי להבין האם הטענות כי 'אין מים בישראל' נכונות, שוחחנו עם מוטי דבי, מנכ"ל גאון אגרו.
על פי מוטי דבי "הצמיחה בשוק המים העולמי הינה בין 7% ל-8% לשנה וההערכה היא כי היא תגדל ל-12% בשנים הקרובות. ישראל נחשבת למעצמה בענף והיא מספקת פתרונות מים עולמיים. ב-10 עד 15 השנים האחרונות ישראל הפכה למעצמה מבחינת היקף ההשקעה העולמית בענף המים".
איך אתה מסביר את העובדה שאם אנחנו מעצמה בתחום המים יש לנו מחסור כל כך חמור במשאב זה?
"בנקיטת האמצעים הדרושים ניתן לספק פתרון לבעיית המים בישראל. המדינה החליטה לבצע התפלה של 500 מיליון קוב מים, משנת 2003 עד שנת 2010, אבל קשה להאמין שתשיג יעד זה מכיוון שמשנת 2003 ועד היום ביצעה המדינה הטפלה של 230 מיליון קוב בלבד".
"ישנם הרבה פרוייקטים בתחום התפלת המים, עליהם הכריזה המדינה, אבל בפועל לא הרבה מתבצע. היכולות קיימות ואתה יכול לראות זאת לפי מספר הגופים הפעילים בתחום המים בשוק הפרטי, אבל הממשלה לא פועלת במהירות המספקת".
"אני אתן לך דוגמא, לאחרונה ביקשנו להכפיל את כמות המים אותם אנחנו מתפילים בפלמחים, אבל אנחנו מחכים לאישורים ממשלתיים כבר שנה וחצי."
ב-Bizportal ערכנו מחקר קטן בתחום המים וגילינו ממצאים מעניינים. עלות התפלה של קוב מים למגזר החקלאי עומדת על 2.4 שקלים וזה עוד לפני הובלת המים לחקלאים. עם זאת, המעניין הוא שכיום משלמים החקלאים כ-1.2 שקלים בעבור קוב מים. איך זה קורה?
גורמים במינהל המים הנמצא במשרד הפנים מסרו לנו כי המצב הפרדוקסלי שכביכול גורם להתפלת המים להיות לא כדאית, נובע מכך שהממשלה מסבסדת את עלות המים לחקלאים. יותר מכך קיבוצים ומושבים מסויימים אף מקבלים מים לשתיה במחיר של 1.2 שקל לקוב, מכיוון שרב התעשייה שלהם היא חקלאות וזאת למרות שמחיר מי השתיה לשאר הישובים בארץ עומד על יותר מ-3 שקל לקוב.
למה גאון אגרו לא מממשת את יכולותיה בחו"ל?
"אנחנו חושבים שלמרות העיכובים המגיעים מכיוון הממשלה אנחנו עדיין לא מיצינו את יכולותינו בארץ. החברה מבצעת כיום פרוייקטים רבים בארץ בתחום ההתפלה ביניהם פרוייקט מעניין של טיוב בארות בו אנחנו משביחים את המים בבארות, שחלקם אף יצאו משימוש, והופכים אותם למים הראויים לשימוש בחקלאות".
אנחנו רואים כי בשנה האחרונה המניה שלכם ירדה ב-40% האם המשקיעים לא מבינים את פעילות החברה?
"אנחנו משקיעים אסטרטגיים ולא הוניים, ההשקעות שלנו הן לטווח ארוך ולא לטווח קצר. חוץ מזה אפשר לראות כי המשקיעים מבינים את הערך הטמון בחברה. כשהוצאנו את חברת עמיעד, העוסקת בתחום מערכות הסינון, להנפקה בבורסה בלונדון המניה זינקה ב-300%".
האם ההשקעות בתחום המים צפויות להיכנס לאופנה בקרוב?
"שוק ההון יראה בקרוב העדפה בהשקעות בתחום המים על חשבון מניות התעשייה. ככל שהמחסור למים בעולם המערבי הופך להיות משמעותי יותר, כפועל יוצא של גידול האוכלוסיה, המחסור בגשמים כתוצאה מחוסר האיזון שלהם והתחממות הכדור המתרחשת אל מול עינינו, נראה הצפת ערך בתחום המים בעולם. היום אנחנו רואים שגם ענק השקעות כמו מרקסטון משקיע בתחום המים ואין ספק כי תחום המים יהיה הטרנד העולמי הבא".

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
