נבחנת הגבלת הפטור מארנונה עד ל-9 חודשים על נכסים הרוסים

ועדת הכספים דורשת לבחון את משך תקופת הפטור שניתן לנכסים הרוסים תוך כדי קביעת סייגים במקרי חריגים כאשר לא ניתן לעשות שימוש בנכס או להורסו
פתרון למצוקת הדיור
במסגרת המאמץ להקל במצוקת הדיור, דנה היום ג', ועדת הכספים, באפשרות להגביל את הפטור מארנונה על נכסים שנהרסו או ניזוקו ואינם ניתנים לשימוש. בתזכיר חוק חדש, מבקשת הממשלה, להגביל את תקופת הפטור לחצי שנה עד תשעה חודשים בלבד.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דרש לבחון את משך תקופת הפטור והשלכותיה וכן לקבוע סייגים במקרים חריגים, כאשר בעלי נכסים אינם מצליחים למכור או להשכיר את נכסיהם או שנכסיהם ניזוקו עקב אסון וטרם הושב מצבם לקדמותו.

גפני ציין ש"השינוי של המצב הקיים, המעניק פטור מלא ללא הגבלת זמן, הוצע לראשונה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2011–2012, אז הוצע להגביל את הפטור מתשלום ארנונה על נכסים שניזוקו או נהרסו לשלוש שנים בלבד. העניין פוצל מחוק ההסדרים ותעה עולה לדיון מחודש". גפני ציין ש"העניין אף הוזכר בין המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הדיור".

רפרנט שיכון באגף התקציבים באוצר, צחי דוד, ציין ש"עתה הממשלה מבקשת לקדם הצעת חוק חדשה בעניין וכי כבר לפני שבועיים הוכן תזכיר חוק לשם כך. על פי ההצעה החדשה, יוגבל הפטור מארנונה לחצי שנה בלבד עם אפשרות להארכה של עוד שלושה חודשים, כלומר תשעה חודשים לכל היותר. לאחר מכן, נכס שלא ישופץ, בעליו ישלמו בגינו ארנונה כפולה".

לדבריו, "חלפו כמעט שנתיים מאז שפוצל הסעיף הזה מחוק ההסדרים ולאור ההתפתחויות והמלצות הוועדה לשינוי חברתי – כלכלי, הגענו למסקנה שיש לקצר את תקופת הפטור".

דוד נימק את השינוי המבוקש, בכך ש"היכולת לקבל פטור מלא לאורך זמן פוגעת במוטיבציה של בעלי נכסים לשפצם ולהשמישם, מה שאמור להוביל להגדלת מלאי הדירות בשוק. יש בארץ אלפי יחידות דיור ריקות שאינן משופצות ולא מנוצלות, שמן הראוי להשמישן".

חברי הוועדה הביעו חשש מכך שהגבלת הפטור לתקופה כה קצרה תביא לפגיעה קשה במי שאינם מצליחים להשכיר את נכסיהם או שטרם עלה בידם לשפצם מסיבות שאינן תלויות בהם.

ח"כ יעקב אדרי (קדימה), ששימש בעבר ראש עיריית אור עקיבא: "אני מכיר את הנושא מקרוב. התוודעתי לזה כראש עיר; כשבעלי מבנים תעשייתיים רוצים להשכיר את נכסיהם ואין דורש. לבסוף, באין מוצא, אותם בעלי נכסים נאלצו לפרק את כל הגגות וכך הנכסים הפכו ללא שמישים". אדרי הציע פתרון שלאחר פרק הזמן של הפטור, כפי שיוחלט, למשל לאחר שלוש שנים, ישלמו בעלי הנכסים ארנונה באופן מדורג: תחילה 25%, בשנה שאחרי 50% ובשנה שלאחריה 75%. ואם אז עדיין לא יצליחו להשכיר את נכסיהם, יהיו פטורים לחלוטין מתשלום ארנונה".

עו"ד רונית פלג, מהתאחדות התעשיינים: "קיצור הזמן כפי שמתבקש לא הגיוני. אם יש לי נכס תעשייתי בפריפריה באזור ללא ביקוש, לא ניתן להעניש אותי אם לא הצלחתי להשכירו. ואולי יש לי בעיות כלכליות ואפילו כונס נכסים או מפרק אינם מעוניינים בנכס; אזי למה אחרי חצי שנה או תשעה חודשים אדרש לשלם ארנונה כפולה? צריך להבדיל בין אדם שאין לו פתרון והנכס שלו ניזוק בצורה משמעותית לבין מי שמסיבות אחרות לא משפץ אותו. טווחי הזמן הם בלתי אפשריים. צריך לקבוע משך זמן ארוך יותר לפטור".

צחי דוד מהאוצר, השיב לטענות שהעלו הח"כים ושאר הנציגים: "פתרון למקרים חריגים צריך להינתן בוועדות ערר". דוד הסכים עם ח"כ אדרי, ש"אכן קיימים אזורי תעשייה רבים בארץ, בעיקר בפריפריה, שלא ניתן להפעילם או שהבעלים פשטו רגל או שאין להם למי להשכיר. הפתרון צריך להינתן במסגרת ועדות ערר וכד'".

גפני סיכם בדרישה "למצוא פתרון למקרים חריגים כמו בעקבות פיצוץ בלוני גז בנתניה, שהדיירים שוכרים דירות והבתים שלהם טרם שופצו ואם הפטור מארנונה יוגבל אזי גם ישלמו ארנונה בגין הבתים הלא ראויים למגורים. לא ניתן לקדם חוק, כשבדרך דורסים כל מיני אנשים עם מקרים בעייתיים. הוועדה מבקשת שתבחנו את הדברים; להחריג את מי שצריך ולהתמקד באותם 'פילים לבנים' לפרק זמן סביר".
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה