גיאוקרטוגרפיה: גידול של 10% במבקרים בשווקים בשנתיים האחרונות

לפי אומדני מכון המחקר המחאה החברתית והחיפוש אחר חוויה חדשה של בילוי וקניות מחזירים את הציבור לשווקים במרכזי הערים
 | 
(צילום: Getty images Israel)
האם ניתן להחזיר את השוק להיות חלק מסל הקניות והבילוי של הישראלי? התחדשות וחווית קניות ובילוי הן מילות המפתח בתכנון מרכזי מסחר וקניונים. שוק מודרני יכול להעניק חווית בילוי חדשה, שגם מוזילה את הוצאות משק הבית.

עוצמת המשיכה של השווקים פחתה בהתמדה ב-15 השנים האחרונות, זאת כתוצאה מפתיחה של סופרמרקטים גדולים בשולי הערים שהציעו מגוון של כל המוצרים לבית תחת קורת גג אחת ובמחירים יחסית זולים. בשנים האחרונות הצליחו הסופרים לנצח את השווקים גם במגרש הכי חזק שלהם - מחירי הירקות והפירות. מחירים אלה הפכו להיות זולים יותר ויותר בסופרמרקט עד שהגיעו למצב שיכלו להתחרות ראש בראש עם מחירי הירקות והפירות בשוק.

לפי אומדני מכון גאוקרטוגרפיה, כ-9% מכלל כוח הקנייה של מוצרי מזון וסופרמרקט מופנה כיום לשווקים, עלייה לעומת כוח הקנייה שהופנה לשווקים בשנים האחרונות. בשנת 2009 כ-6.5% בלבד מכוח הקנייה של מזון ולמוצרי סופרמרקט הופנה לשווקים.

כ-35% מהציבור הישראלי נוהג היום לקנות בשווקים לפחות מידי פעם, עלייה של כ-10% בשנתיים-שלוש האחרונות, מ-32% ב-2009 ל-35% היום, אולם מספרים אלו אינם קרובים עדיין למה שהיה בראשית שנות ה-2000, אז נהגו ללכת לשווקים כ-40% מהציבור.

"בעבר גורם המשיכה המרכזי של השוק היה פירות וירקות, אך כאשר מחיריהם בסופרמרקט נהיו דומים, כבר לא קיימת סיבה להגיע לשוק", מסבירה רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה. "אם בעבר הקנייה בשוק נעשתה מתוך אילוץ ולא מתוך בחירה כי לא היו ברירות, הרי שעם פתיחת הסופרים הגדולים, חוויית הקניות הועתקה לשם והציעה לבד משפע המוצרים, גם חנויות מקורות, ממוזגות ונקיות - כל מה שהשוק הפתוח לא יכול היה להציע."

העלייה שחלה לאחרונה בחלק המופנה לשווקים נובעת משלוש סיבות עיקריות:

1. הציבור תופס את המחירים בשוק כזולים יותר ב-15-20% בהשוואה לסופרמרקט. זו הסיבה שבגינה כל מי שהקנייה בסופר מעיקה מכבידה על התקציב שלו חוזר לקנות בשווקים

2. המחאה החברתית מגדילה את הביקוש למוצרים הזולים והטריים יותר, שאת חלקם ניתן למצוא רק בשוק.

3. השוק הופך להיות חלק מחוויה כללית של בילוי וקניות.

דגני מוסיפה כי "השיבה לשוק היא של אנשים חדשים, צעירים, שאינם מכירים את חוויית הקנייה בשוק. אנו נוטים לשכוח שהם בעצם נולדו לתוך עידן הקניונים והסופרמרקטים, כך שעבורם הביקור בשוק הוא לא חזרה למשהו שהם כבר מכירים, אלא חוויה חדשה לגמרי שעד כה הייתה זרה להם כמעט לחלוטין."

בעולם ידועה תופעה של שווקים גדולים שהצליחו מאוד והפכו לשם דבר למקומיים ולתיירים. בין הדוגמאות המוכרות בעולם ניתן למנות את שוק ה'ראמבלס' במרכז ברצלונה בו נמכרים כל סוגי המוצרים לצד ירקות ופירות, ואת קניון הרחוב החדש, ה'גרוב', בלוס אנג'לס שמתבסס על הרצון להשיב לציבור את חוויית השוק. שווקים אלו מהווים אטרקציה גדולה מאוד ומשלימה לתייר המבקר באותן ערים.

שוק מחנה יהודה בירושלים הוא דוגמה מקומית לשוק בסגנון המעניק חווית קנייה, אשר חלק ממנה הוא דוכני המזון הרבים שמהווים תחליף למזון-מהיר - בורקסים ומאפים לאכילה במקום. התפלגות האנשים המגיעה לשוק מחנה יהודה מצביעה על מגוון רחב מאוד של אוכלוסיות הפוקדות אותו: רווקים, שפחות, צעירים, מבוגרים, ותיירים מהארץ ומחו"ל שבאים לבלות ולטעום משהו מאווירת השוק. הראייה לכך היא שהשוק מלא ביום שישי עד אפס מקום.

שוק רמלה-לוד, לעומת זאת, הוא יותר שוק של קניות, מציעים בו מוצרים זולים, אבל הוא מיועד יותר לקניות, אלמנט החוויה בו פחות משמעותי. בגוש דן השווקים היותר ידועים הם שוק הכרמל, שוק התקווה, שוק פתח תקווה, ומרכז נתניה. מהאומדנים שערכה גיאוקרטוגרפיה עולה כי שוק הכרמל הוא המושך ביותר - עוצמת המשיכה שלו היא פי שניים משאר השווקים הגדולים הקיימים היום בגוש דן, כמו שוק התקווה, שוק פתח תקווה ונתניה.

שוק הכרמל, בדומה לשוק מחנה יהודה בירושלים, גם הוא שוק של מבלים ואף תיירים, אך הוא הרבה יותר קטן בהשוואה לשוק הירושלמי. שוק שזוכה להצלחה רבה כיום הוא שוק האיכרים שנפתח בנמל תל-אביב, שהחל כאקט של תמיכה בסוחרים משדרות שהיו תחת ירי טילים, והפך להיות שוק מבוקש ביותר – הוא קטן יחסית, המוצרים בו איכותיים ביותר, אולם המחירים גבוהים יחסית. כרבע מהציבור בתל-אביב וגוש דן נוהג להגיע לפחות מדי פעם לקניות בשוק האיכרים בנמל. כצפוי, חלקם גבוה יותר בקרב תושבי תל-אביב בהשוואה לתושבי שאר האזור.

בעבר היה בתל-אביב שוק העלייה, שוק לוינסקי ובצלאל, אולם מעמדם פוחת כי חלקם נסגר או הצטמצם.

רינה דגני ואבי דגני, נשיא גיאוקרטוגרפיה, עובדים כיום על גיבוש קונספט של שוק חדש בתל-אביב, במסגרת עבודתם כמתכנני תמהיל השימושים במתחם נמל תל-אביב עבור חברת 'אתרים'. האם הוא צריך להיות מקורה, האם עליו להיות בעל אופי של יריד או שוק מסודר, ומה אופי החנויות שיש להכניס לתוכו כדי להצליח כלכלית ושיווקית? הן חלק מהשאלות שנדונות כיום.

"אין ספק שהשוק המודרני יכול לעשות קאמבק אם ידע לקחת את היתרונות של הסופר ולשלבם ביתרונות שהוא עצמו נהנה מהם, וכמובן יוזיל את עלויות סל המזון של הצרכן" מסכמת דגני.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה