: 65% מתלמידי הבירה משתייכים לזרם החרדי - צפו בשלל נתוני הלמ"ס

אוכלוסיית ירושלים חצתה בשנה החולפת את רף ה-800 אלף נפש, פי 10 מאוכלוסייתה ב-1948. האם תושבי העיר יותר אופטימיים משאר תושבי המדינה?
(יח"צ)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ד') לקט נתונים לרגל יום ירושלים שיחול ביום א' בשבוע הבא. מהנתונים עולה כי אוכלוסיית העיר גדל בכמעט פי 10 מקום המדינה מ-82,900 אלף נפש ב-1948 ל-801 אלף בסוף 2011. בשנה החולפת גדלה אוכלוסיית העיר ב-14,500 אלף תושבים, אשר בעיקרו נבע מהריבוי הטבעי הגבוה אשר הסתכם ב-19 אלף איש. ההגירה הפנימית לעיר המשיך להיות שלילי וגרע כ-7,500 איש.

על פי נתוני 2010 שיעור הפריון הכולל (מספר לידות ממוצע לאישה לאורך חייה) של הנשים בירושלים עומד על כ- 4 ילדים בממוצע לאישה (4.0). שיעור זה גבוה מהממוצע הארצי (3.0). שיעור הפריון הכולל של נשים יהודיות בשנת 2010 בירושלים עמד על כ- 4.3 ילדים בממוצע לאישה, נתון זה גבוה ביותר מילד יחסית לממוצע ארצי של יהודיות - 3.0. מספר הילדים הממוצע של הנשים המוסלמיות בירושלים היה 3.9 - נתון גבוה במעט מהממוצע הארצי של המוסלמיות שעמד על 3.8 ילדים בשנת 2010.

45.7% מהאוכלוסייה משתתף בכוח העבודה
אחוז המשתתפים בכוח העבודה האזרחי בירושלים ב-2011 היה 45.7% בעוד הממוצע הארצי היה 57.4%. באוכלוסייה היהודית בירושלים הגיע אחוז המשתתפים בכוח העבודה האזרחי בשנת 2011 ל-50.1% ,ירידה לעומת השנה שעברה – 51.0% וזאת בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בכלל הארץ שבה אחוז המשתתפים בכוח העבודה האזרחי היה 60.7%. באוכלוסייה הערבית היה אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים 36.7% (40.8% בכלל האוכלוסייה הערבית בארץ).

צפיפות הדיור בירושלים גדולה מזו שבחמש הערים הגדולות האחרות (שבהן מעל 200,000 תושבים). ממוצע הנפשות לחדר בירושלים עמד בשנת 2011 על 1.17 נפשות לחדר לעומת 0.91 באשדוד, 0.83 בפתח תקווה, 0.82 בראשון לציון, 0.73 בחיפה ו-0.72 בתל אביב-יפו (הממוצע הארצי עמד על 0.92).

אחוז התלמידים בפיקוח החרדי מתוך החינוך העברי בעיר עולה בהתמדה, מ- 63.3% בשנת תשס"ז (2006/2007) ל- 65.3% בשנת תשע"א (2010/2011). אחוז התלמידים בחינוך הערבי בעיר עולה בהתמדה מ-34.3% בשנת תשס"ז ל- 37.1% בשנת תשע"א. אחוז התלמידים הלומדים בפיקוח הממלכתי מתוך החינוך העברי בעיר יורד מ-19.9% בשנת הלימודים תשס"ז ל-17.5% בשנת הלימודים תשע"א.

רק שליש מהתלמידים ניגשים לבגרות
בתש"ע למדו בכיתות יב בחינוך העברי כ-8,300 תלמידים שהתגוררו בירושלים. רק כמחצית מביניהם - 51%, ניגשו לבחינות הבגרות. זאת משום שחלק ניכר מהתלמידים בעיר (52%) לומדים במסגרת הפיקוח החרדי שאינו נוהג להגיש את תלמידיו לבגרות. כתוצאה מכך אמנם עמד אחוז הזכאים לבגרות בירושלים על שליש (33%) מבין כלל תלמידי כיתות יב, אך מבין הניגשים לבחינות הבגרות, התקרב שיעור הזכאים בעיר לממוצע הארצי בחינוך העברי: 65% בירושלים בהשוואה ל-70%, בהתאמה. ואילו אחוז הזכאים בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, שהם המועמדים הפוטנציאליים ללימודים גבוהים, הגיע בירושלים ל-87% בהשוואה ל-85% בכלל החינוך העברי.

34% מהיהודים בני 20 ומעלה בירושלים מגדירים עצמם חרדים (9% בכלל האוכלוסייה היהודית), 19% דתיים (10% בכלל האוכלוסייה היהודית) 27% מסורתיים דתיים או מסורתיים לא כל כך דתיים, (38% בכלל האוכלוסייה היהודית) ו-19% מגדירים את עצמם חילוניים לא דתיים (43% בכלל האוכלוסייה היהודית). 75% מאלה שאינם יהודים בירושלים מגדירים עצמם דתיים מאוד או דתיים (58% מכלל האוכלוסייה שאינה יהודית), 24% מגדירים עצמם לא כל כך דתיים או כלל לא דתיים (42% בכלל האוכלוסייה הלא יהודית).

% מתושבי ירושלים מרוצים מאד מחייהם (50% מהיהודים ו-62% מהלא-יהודים), לעומת 36% בקרב שאר תושבי ישראל החשים כך. תושבי ירושלים אופטימיים יותר משאר תושבי ישראל ומעריכים בשיעורים גבוהים יותר שחייהם ישתפרו בעתיד (56% לעומת 52% בהתאמה).

מרוצים מהמצב הכלכלי
63% מתושבי ירושלים מרוצים או מרוצים מאד ממצבם הכלכלי, לעומת 59% בשאר האוכלוסייה. 41% מתושבי ירושלים מרוצים מאד מהיחסים עם שכניהם, לעומת 32% בשאר האוכלוסייה. לעומת זאת, תושבי ירושלים פחות מרוצים מתושבי שאר הארץ מרמת הניקיון באזור מגוריהם (42% לעומת 56%), ומכמות הפארקים והשטחים הירוקים באזור מגוריהם (39% לעומת 59% בשאר הארץ). בשני התחומים הללו שיעור המרוצים בקרב היהודים גבוה הרבה יותר מאשר בקרב הלא יהודים.

מבין שש הערים הגדולות, ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת בירושלים הן למשק בית והן לנפש, היא הנמוכה ביותר (12,397 שקל למשק בית ו-3,223 שקל לנפש). מספר הנפשות הממוצע במשק בית בירושלים הוא הגבוה ביותר (3.9) ומספר המפרנסים הממוצע במשקי בית בירושלים ובחיפה, הנמוך ביותר (מפרנס אחד למשק בית). מבין שש הערים הגדולות, בירושלים ההוצאות החודשיות הגבוהות ביותר הן על: בשר ועופות 395 שקל, הלבשה והנעלה 463 שקל , נסיעה בתחבורה ציבורית 168 שקל, וסיגריות וצורכי עישון 143 שקל. ההוצאות הנמוכות ביותר הן על: ריהוט וציוד לבית 300 שקל, ביטוחי בריאות 164 שקל ותחבורה ותקשורת 2,054 שקל.

בירושלים אחוז הבעלות הנמוך ביותר על רוב מוצרי החשמל התקשורת והבידור.
ל- 69% ממשקי הבית בירושלים יש מחשב ו 52% ממשקי הבית מנויים לאינטרנט. ל- 75% ממשקי הבית בירושלים יש טלוויזיה , 35% מנויים לטלוויזיה בכבלים בלוויין ול- 25% מהם יש צלחת לוויין.



תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    כן ירבו." וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (ל"ת)
    משה 16/05/2012 15:10
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור