ברודט: "אני לא רואה פתרונות מיידיים, מחירי הדירות שוב יעלו מ-2015"

כך אמר נשיא איגוד הבנקים ויו"ר לאומי. "מעמד הביניים ממוקם במקום נמוך ממה שראוי לו להימצא; לא בכל מקום שכר הבכירים משולם לפי הביצועים"
 |  (17)
דוד ברודט, יו"ר לאומי (צילום: יח"צ)
"לכאורה, נראה שהמשק הישראלי מתפקד ללא קשר למתרחש מסביב, אבל צריך להסתכל על הניסיון שלנו, שמראה שכל עשור מתרחשת התפרצות ביטחונית כלשהי שמזיקה לכלכלת ישראל ולפעילות המשקית. באופן שוטף אנחנו מרגישים את ה'אי-שלום' בנטל הוצאות הביטחון", כך אמר דוד ברודט, נשיא איגוד הבנקים ויו"ר בנק לאומי בראיון למגזין 'בנקאות' של איגוד הבנקים. "אם היינו יכולים לפנות אחוז אחד מהתוצר מהוצאות הביטחון, מדובר בסכום של 9 מיליארד שקל, ובסכום הזה אפשר לעשות הרבה מאוד בתחום החברתי."

"מעמד הביניים ברמה יותר נמוכה ממה שראוי לו להימצא"
ברודט מברך את המחאה החברתית שפרצה בקיץ שעבר אשר לדבריו הייתה היתה אותנטית ונבעה מתחושות של אי נחת וחוסר שביעות רצון בקרב שכבות רבות וגדולות בחברה הישראלית. "המחאה מבטאת תחושה של אוכלוסיה שמרגישה שהיא לא מקבלת את מעמדה ואת חלקה בעוגה הלאומית. היא מרגישה שהיא תורמת לעוגה הלאומית בתחומי תעסוקה, תשלומי מס ושירות צבאי, כשמצד שני, יש תחושה שסדר העדיפות של מדינת ישראל השתנה באופן שממקם את האוכלוסיה הזו ברמה יותר נמוכה ממה שראוי לה להימצא. ראש הממשלה אמר באחרונה, שאם היינו מוציאים את החרדים והערבים, התמונה היתה יותר טובה. אני הייתי מנסח זאת בצורה אחרת: אם היינו משלבים טוב יותר את החרדים והערבים בכלכלה, התמונה היתה נראית טוב יותר."

בנוגע למחנק האשראי ברודט מעריך כי "המצב פחות חמור ממה שנראה לנו לפני מספר חודשים, לאחר שהתבהרו דרישות לגבי הלימות ההון שנדרשת מהבנקים בשנים 2015-2016, אבל הבעיה לא נעלמת. בהנחה שאנחנו בקצב צמיחה שנתי של 4%-3%, הביקוש הטבעי לאשראי הוא לגידול שנתי של 6%, ואילו דרישות הלימות ההון מחייבות להקטין את קצב הגידול הזה ל-4%. כלומר, בשלוש השנים הקרובות נפתח פער שיכול להגיע עד 2% בשנה."

"הבנקים יאלצו להעלות מחירים"
לדבריו, המשמעות היא שהמערכת הבנקאית תהיה חייבת להיות יותר סלקטיבית ובמקרים מסוימים תיאלץ להעלות מחירים. "זה יחייב בדיקה הרבה יותר מעמיקה של קציני האשראי בכל המערכת, כדי שהבנקים יוכלו לבצע את הקצאת האשראי בצורה היעילה ביותר. האם זה יפגע בצמיחת המשק? זה עלול לפגוע, וישנם תנאים נוספים שעלולים לגרום לכך: המערכת הבנקאית מהווה כיום כ-50% מסך ספקי האשראי, והמחצית השנייה היא בשוק החוץ-בנקאי. הגופים המוסדיים, ספקי האשראי בשוק החוץ-בנקאי, נמצאים בבעיה בטווח הקצר, מאחר שיכולת המיחזור של חלק מהחברות יותר נמוכה ממה שציפו לה לפני מספר שנים."

"גורם נוסף שמשפיע, לפחות בשנה הזו, הוא העובדה שהגירעון הממשלתי יותר גבוה מהמתכונן", מסביר ברודט. "המשמעות היא שהשחקן הממשלתי, שבעבר הקטין את חלקו, הולך לגדול, וברור שהמשקיעים אוהבים לקנות ממשלתיות, גם אם התשואה שלהן יותר נמוכה, כי הן בטוחות יותר."

עוד גורם שלדבריו משפיע על תמונת האשראי הוא מערכת הבנקאות הבינלאומית - "בגלל המשברים בעולם, הבנקים הזרים הקטינו במקצת את המעורבות שלהם בישראל, כך שאם אוספים את כל הגורמים האלה - צמצום מסוים בהיצע האשראי מצד הבנקים, השוק החוץ-בנקאי, הממשלה והבנקים הבינלאומיים - בשלב הראשון צפויה יותר מצוקת אשראי. עם זאת, ייתכן שבעוד שנה או שנתיים התמונה תשתנה, כי לשוק החוץ-בנקאי יש נזילות רבה."

"הביקוש הדמוגרפי שומר על רמת המחירים"
בנוגע לשוק הנדל"ן, אומר ברודט כי בעוד מספר שנים המחירים באזורי הביקוש שוב עלולים לעלות. "אני לא רואה פתרונות מיידיים, אלא אם כן יצליחו להסיט ביקושים לפריפריה, באמצעות פתרונות של תעסוקה ותחבורה. אנו רואים כעת ירידות מחירים מסוימות בפריפריה, שהן פועל יוצא של מה שקרה בשנה האחרונה. לעומת זאת, בתל-אביב ובשאר אזורי הביקוש לא רואים ירידת מחירים משמעותית. הביקוש הדמוגרפי שומר על רמת המחירים בשוק הזה."

"עם זאת", מזהיר ברודט, "כאשר לקבלנים אין שפע של אשראי, תהיה לכך השפעה מסוימת בהמשך. בדרך כלל קבלנים מצטיידים במלאי קרקעות לטווח ארוך, כדי שיוכלו להשלים את שלבי התכנון ואחר-כך לבנות. רוב התחלות הבנייה שרואים כיום הן על קרקעות שנרכשו לפני חמש עד עשר שנים. היכולת של קבלנים לממן רכישת קרקעות באזורי הביקוש היא מאוד מוגבלת כיום. את ההשפעה של המגבלה הזו לא נראה בשנתיים-שלוש הקרובות, אבל החל מ-2015 היא תשפיע על השוק."

ברודט מצדד בההמלצות הסופיות של ועדת הריכוזיות אשר לדבריו נראות סבירות. "גם אם אנחנו עדיין לא שבעי רצון מרמת התחרותיות במגזר העסקי בישראל, עשינו הרבה צעדים קדימה. מספר השחקנים הפעילים במשק גדל. אם בוחנים את מה שנקרא טייקונים, אז ב-1995 היו בסך הכל שני טייקונים באופן שמכנים אותם כיום: משפחות אייזנברג ורקנאטי, והיום יש הרבה יותר. רואים גם שינויים במפה - מעמדם של אנשי עסקים שנחשבו ל'כוכבים' בשנות ה-90 ירד בשנות האלפיים, ואני מניח שבעשור הקרוב נראה שחקנים חדשים שלא היו בעשרים השנים הקודמות. כמי שהיה 'מר ריכוזיות' הראשון בישראל, כבר לפני 17 שנה, אני יכול לומר שהמשק עשה מאז קפיצה מרשימה מאוד."

הריכוזיות: "צריך לראות את המשק בפרופורציות הנכונות"
"עם זאת, חייבים לבחון את הנושא בראייה יותר רחבה. למעשה, כל התחום העסקי במדינת ישראל, במונחי כלכלה יותר עסקית וחופשית, הוא סיפור של 20 שנה בסך הכל. עד תחילת שנות ה-90 המשק היה ממשלתי, הסתדרותי וסוכנותי. כלומר במובן הזה, המשק הישראלי הוא עדיין צעיר מאוד, אין לו מסורת ואין לו ניסיון רב במימשל תאגידי. המשק נמצא עדיין בתהליך בנייה, תוך כדי תהליכי גלובליזציה ומשברים שמתרחשים בארץ ובעולם, ותוך כדי שינויים מבניים במשק – מתעשיה מסורתית להיי-טק. לכן, מצד אחד אי שביעות הרצון היא תהליך מאוד בריא, אבל מצד שני צריך לראות את המשק בפרופורציות הנכונות."

ברודט מתייחס לנושא שכר הבכירים וסבור כי העיקרון שצריך להנחות חברות, גם בנקים וגם בסקטורים אחרים, הוא שהשכר יהיה פונקציה של ביצועים. "אמנם המערכת הניהולית הבכירה לא עושה את הביצועים הטובים לבד, אלא יחד עם כל העובדים, אבל יש לה ערך מוסף שדורש תגמול. אני לא יכול לומר ששכרם של כל הבכירים בכל מקום במשק משולם לפי העיקרון הזה, אבל כאשר העיקרון הזה נשמר, הוא תורם לצמיחה, ליציבות ולאיתנות בארגון."

"אני חושב שהשקיפות והבקרה של הדירקטוריון והאסיפות הכלליות, כפי שאני מכיר מבנק לאומי, מבטיחים שהשכר יהיה פונקציה של הביצועים. בגלל מבנה הבעלות ההיסטורי בבנק לאומי, שכר הבכירים בבנק צנוע יחסית לגודלו, ובוודאי בהשוואה לבנקים מתחרים ולמשק הישראלי. יש לזכור שבנק לאומי מנהל נכסים בנקאיים, בתוך המאזן ומחוצה לו, בהיקף כולל של כ-900 מיליארד שקל. זה סכום גדול בכל קנה מידה, ואם מסתכלים בהשוואה בינלאומית על רמת האחריות, הנטל והעול – אנחנו זקוקים למנהלים טובים, ומנהלים טובים צריך לתגמל."

כתבות נוספות שעשויות לעניין:
דירוג BDI: הרעה במוסר התשלומים של קבלני הבנייה ברבעון הראשון של 2012
אותה הדירה בדיוק, פער של 265 אלף ש' בין שני רוכשים - והסיבה לכך? כנסו...
תגובות לכתבה(17):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 13.
    מתי ב 2015 בבוקר או בערב??. אני מעריך שב 2019 (ל"ת)
    ברודט לא הבנתי מתי?. 29/04/2012 23:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 12.
    כל שבוע מגוייס חדש לעודד קנייה.מה זה אומר!!!? (ל"ת)
    משה 29/04/2012 19:06
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 11.
    אז לא נקנה היום-נחכה ל-2015 (ל"ת)
    אוהבים לקנות יקר 29/04/2012 16:02
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 10.
    שוב הסיפור המוכר- אינטרסנט שמפחד
    אלעד 29/04/2012 14:50
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מהורדת שכר חודשית - ברור לא?!?!?
    סגור
  • כדור השלג מתגלגל מי יקרוס ראשון
    בנק מפחד=קבלן במצוקה 29/04/2012 15:00
    הגב לתגובה זו
    0 0
    העניין פשוט קבלן שלא יוריד בקרוב מאוד 10 - 15 אחוז מסתכן בפשיטת רגל(במיוחד הקבלנים בסדר גודל של קטן עד בינוני ) עכשיו זה עניין של זמן קצר עד שהראשון ירים דגל ויוריד מחירים , והגיוני להגיד שהקבלן שנשאר אחרון פשוט יקרוס נגמרו החגיגות
    סגור
  • 9.
    אינטרסנט,יכולת לציין שאתם צד בנושא.
    איציק ר 29/04/2012 13:43
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מי שיגיד לכם שמחיר עולה בגלל שאין היצע,הוא לא מבין על מה הוא מדבר.ככה נופלות הבורסות.לאפשר לחלק דירות בגדלים מורשים.יוזיל את הדיור.
    סגור
  • 8.
    המחיר רק עולה
    עמית 29/04/2012 13:00
    הגב לתגובה זו
    0 0
    נו אז. יש לי חוזה שכירות ל 10 שנים סגור מראש בסכום שלא ניתן לגעת !
    סגור
  • עמית. של. קבל" נים (ל"ת)
    צוחק על הגדר 29/04/2012 13:26
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 7.
    מחיר הזוי מעל30-50%,מיתון עיוור הלא מאמין!!! (ל"ת)
    הבועה תתפוצץ,מיתון 29/04/2012 12:42
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 6.
    עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=מחאה=חרם צרכן (ל"ת)
    קבלן,בנק,ממשלה גנבים 29/04/2012 12:39
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 5.
    יש פתרונות:
    אחד העם 29/04/2012 12:09
    הגב לתגובה זו
    0 0
    1.איסור מכירת דירות לתושבי חוץ ,עד הודעה חדשה. 2.מס של 30% על דירות להשקעה ,עד הודעה חדשה. 3.ארנונה משולשת לדירות ריקות. ואז המחירים ירדו בחצי תוך חצי שנה. אין צורך לבנות יותר,יש מספיק דירות לעוד 10 שנים גם.
    סגור
  • מסכימה עם כל מילה. ישר כח! (ל"ת)
    אביבית 29/04/2012 13:25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 4.
    מדובר בדברי הבל-בולשיט- האיש חושש לבנקים- ול
    מבין 29/04/2012 11:39
    הגב לתגובה זו
    0 0
    חושש לגורל לבנקים כתוצאה מזה שהקבלנים לא יכלו להחזיר הלוואות וגם שרוכשי הדירות יתקשו להחזיר חוב . מעניין שכשהדירות טיפסו בצורה מטורפת זה לא עניין אף אחד. אין מה לעשות תעמולת גרוש כזאת ואחרת לא תשנה את הכיוון שהוא ירידה חזקה במחירי הדירות
    סגור
  • 3.
    הבנקים הלוו לקבלנים והקבלנים לא מצליחים למכור
    כלכלן 29/04/2012 11:36
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הבנקים מפעילים מוניפולציות מכיוון שהם הלוו לקבלנים ימבה של כספים לבנות ועכשיו אין קונים לדירות והם מתחילים להיכנס ללחץ מהיצע הדירות שבדרך אז הם מלחיצים את כולם כאילו המחירים לא הולכים לרדת הכל מוניםולציה אל תאמינו אם הקבלנים לא מציחים למכור הבנקים הם אלו שיחטפו ולכן הם מפרסמים את הכתבות האלו (אין שום המצצה לקניה או מכירה ) לדעתי ההיצע שבדרך מפחיד את הבנקים והקבלנים
    סגור
  • 2.
    יכולת למנוע את ההגעה למצב הנוכחי
    חכמולוג 29/04/2012 11:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אך כעת נותנים לחתול לשמור על השמנת, בושה של מדינה!
    סגור
  • 1.
    יום ראשון - שטיפת המוח השבועית החלה..
    ירושלמי 29/04/2012 11:24
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שוב אנו פוצחים בסידרה של כתבות מאיימות ומפחידות שנועדו להפעיל לחץ על האזרחים כדי שירדו מהגדר.. פשוט לא יאומן מה שקורה כאן. בכל יום עוד אינטרסנט פוצח במלל חסר שחר ומסביר בדרכים פתלתלות מדוע מחירי הנדל" ן יעלו... (היום, מחר, אחרי החגים, בעוד 3 שנים)... מוספי הכלכלה באתרים השונים הפכו לבדיחה, ולמעשה רק מחזקים לדעתי את יושבי הגדר. הפמפום היומי לא יועיל - לאזרחים אין יכולת לקנות דירה במצב הנוכחי. נקודה. מה עוד שאנשים הבינו שעבדו עליהם כאן בשנתיים האחרונות, וכולם מבינים גם שהזמן פועל לטובת הקונים. לא יעזור לכם כלום, או שמחירים יצנחו או שהרבה קבלנים יפשטו את הרגל. הערכה שלי - שני הדברים יקרו בשנתיים הקרובות. סבלנות מנצחת, ו...שלא יעבדו עלייכם!
    סגור
  • צודק 100% (ל"ת)
    ח 30/04/2012 09:10
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור